בן יקר נ' עיריית תל-אביב

פסק דין

1.לפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב יפו (כב' השופט גיא הימן) בתיק 08/11/0017436 מיום 17/4/12 אשר הרשיע את המערער בעבירה שיוחסה לו לפי סעיף 17 (ג) לחוק עזר לתל אביב יפו (שמירת הסדר והניקיון) התש"מ – 1980 (להלן: "חוק העזר").

2.ענייננו בהודעת תשלום קנס (להלן: "הדו"ח") אשר קיבל המערער ביום 6/6/11 ממפקח עיריית תל אביב בסך 475 ₪ וזאת בגין כך שהמערער לא אסף גללי כלב משטח חורשה ציבורית.

המערער טען, כי זהו "שטח פרטי בטאבו" ולא שטח ציבורי וביקש להישפט.

3.המערער טען, כי בשל בעיותיו הרפואיות הוא אינו יכול לטפל בכלביו כבעבר, ועל כן הוא ממשיך לטייל עם כלביו רק בשטח פרטי שלו, אותו הוא שוכר והוא נמצא בחזקתו הבלעדית. פעמיים בשבוע מגיע אדם אשר מנקה ומשגיח על אותו שטח פרטי, במימונו של המערער.

לטענתו, הוא ביקש לגדר את השטח, אך נציגי המשיבה סירבו לכך, מנימוקים שאינם קשורים לתיק דנן.

4.הדיון בבית משפט קמא התמקד בשאלה – האם השטח שביחס אליו ניתן הדו"ח נמצא בבעלות פרטית של המערער, והאם ניתן ליתן דו"ח לגבי המקום שבו נרשם הדו"ח.

5.בבית משפט קמא לא נשמעה עדותו של הפקח, כיוון שהמערער לא הכחיש את העובדות שפורטו בכתב האישום, אלא טען, כי "... הדוח נרשם שלא כדין, מפני שהשטח הוא שטח פרטי" ועוד הוסיף: "גם עושים שם מלא חתולים את הצרכים שלהם, מלא כלבים אחרים עושים שם...". (עמ' 1 שורות 9 – 10 לפרוטוקול מיום 17/4/11).

הנאשם טען, כי השטח הוא שלו מבחינה קניינית, (נסח הטאבו צורף נ/2) וב"כ המשיבה – המאשימה, הסכימה להניח, כי כך הדבר (עמ' 2 שורות 9 – 10 לפרוטוקול) ואף ויתרה על חקירתו של הנאשם.

6.פסק דינו של בית משפט קמא:

בית משפט קבע, כי למרות שמדובר בשטח פרטי מבחינה קניינית, אזי ניכר היטב מהתמונות שהוצגו לבית משפט, כי מדובר בשטח פתוח ורחב ממדים המצוי בסמיכות למדרכה בשכונת מגורים ועל כן עונה להגדרת "מקום ציבורי" וחוק העזר חל עליו.

במקום שכזה הותרתה של צואת כלבים גורמת למפגע שאותו ביקש חוק העזר למנוע והנאשם לא מנע מפגע זה.

בהתחשב בנסיבות ובמצבו של המערער הוטל על הנאשם קנס מקור.

7.תמצית טענות המערער:

א)המערער טוען, כי נפגעו זכויותיו כאשר לא התאפשר לו לחקור את הפקח, והוצגו לבית משפט תמונות מבלי שהצלם נחקר בבית משפט.

המערער טען, כי לא הוכחו יסודות העבירה מבחינה עובדתית.

ב)המערער טען, כי עסקינן בשטח פרטי אשר חוק העזר לא חל עליו.

8.תמצית טענות המשיבה:

המשיבה טענה, כי יש לדחות את הערעור. לא היתה מחלוקת עובדתית בשאלה – אם מדובר בשטח פרטי מבחינה קניינית אם לאו, אלא שבמקרה דנן, מדובר ב"מקום ציבורי" כמשמעותו בחוק העזר.

התמונות רק הבהירו באיזה מקום הטיל הכלב את צואתו והמערער – הנאשם לא חלק על העובדה שבאותו מקום אכן כלביו הטילו את צואתם.