בן יעיש נ' פרץ

פסק דין

התובע הוא מתווך.

לטענת התובע, חתם הנתבע על זכ"ד למכירת דירת מגורים ועל פי זכרון הדברים התחייב הנתבע לשלם לתובע עמלת תיווך בסך של 10,000 ₪, אך סרב בסופו של דבר לשלם את הסכום הזה.

התובע דורש לכן כי הנתבע יחוייב לשלם לו את הסכום האמור.

הנתבע הגיש כתב הגנה.

בכתב ההגנה הודה הנתבע כי הסכיםוהתחייב בזיכרון הדברים לשלם לתובע דמי תיווך בסכום של 10,000 ₪, אך לטענתו אין התובע זכאי לדמי התיווך.לטענת התובע, מלכתחילה התנה כי יקבל את כל התמורה עבור הדירה בתוך 30 יום , אך יפנה את הדירה רק לאחר 7 חודשים, בעוד שבפועל נדרש לפנות את הדירה כבר לאחר חודשיים, כתנאי לקבלת הכסף, ונגרמו לו לכן נזקים שונים.

שמעתי את טענות שני הצדדים ואני מחליטה לקבל את התביעה.

אמנם, התובע אינו יכול להציג הזמנה לקבלת שרותי תיווך כנגדרש בסעיף 9 לחוק המתווכים, אולם, במקרה שבפני הוצגה התחייבות מפורשת של הנתבע לשלם לתובע את הסכום האמור. הנתבע אף הודה, בכתב ההגנה, כי הסכים לשלם את הסכום האמור לתובע. הנתבע טען בכתב ההגנה כי הסכים לשלם את דמי התיווך בתנאי שהפינוי מהדירה יהיה 7 חודשים ממועד החוזה ותנאי כאמור אכן נרשם בזכרון הדברים. העובדה שהנתבע הסכים בסופו של דבר לפינוי מוקדם יותר אינה מאיינת את התחייבותו כלפי התובע.

מקרה דומה בא בפני כב' השופטת שניידר בבית משפט השלום בירושלים, ב-ת.א. 11690-08 דדוש נ' סידס. באותו מקרה קבעה כב' השופטת שניידר כי זכרון הדברים, שבו התחייב אחד הצדדים לשלם דמי תיווך למתווך הינו בגדר הסכם לטובת צד שלישי, המתווך, והמתווך רשאי לתבוע מכח הסכם זה.

כך גם בפני.

התחייבותו של הנתבע, לשלם את דמי התיווך לתובע, היא התחייבות מפורשת והתובע זכאי לתבוע את הנתבע לקיים התחייבות זו שהיא בגדר התחייבות לטובת צד שלישי.

הנימוקים וההסברים שנתן הנתבע לכך שהוא מסרב כיום לשלם את הסכום האמור, אינם יכולים להועיל לו. אין זכר בזכרון הדברים לכך שתנאי להסכמת התובע לשלם את דמי התיווך היה כי יקבל את מלוא התשלום עבור הדירה בתוך 30 יום וכל טענות התובע בעניין הזה הן בגדר טענות בע"פ כנגד מסמך בכתב.

אמנם, וכפי שציינתי לעיל, אין בידי התובע הזמנה כנדרש בסעיף 9 לחוק המתווכים ואולם התחייבותו המפורשת של הנתבע לשלם את דמי התיווך לתובע די בה לצורך חיובו בדמי התיווך משלא יכול להיות עוד ספק כי הנתבע התחייב, מפורשות, לשלם את דמי התיווך כפי שפורטו בסעיף 9 לזכרון הדברים. וזאת לאור ההסכמה על תשלום תמורת הדירה שאותה פירט הנתבע בדיון: כי דרש 700,000 ₪ עבור הדירה בעוד שבפועל שילם הקונה 710,000 ₪, והסך של 10,000 ₪ הינו עבור התיווך.

לפיכך, על הנתבע לשלם לתובע את סכום התביעה 10,000 ₪, ובנוסף את הוצאות התביעה והדיון בסכום של 1,000 ₪.

המזכירות תעביר לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ל' אדר א תשע"א, 06 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: