בן יהודה ואח' נ' גוט

החלטה

בפניי בקשה לפטור מהפקדת ערבון, במסגרת ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בבית שמש מיום 8.8.13 (כב' השופט ד. גדעוני) (להלן: "פסק הדין").

לטענת ב"כ המבקשים, בית משפט קמא חרץ את דינם של המבקשים בכך שקבע כי עליהם להפקיד סך של 100 אלף ₪, כתנאי למתן הרשות להתגונן. בפועל, משחלף המועד להפקדת סכום זה, זכה המשיב בפסק הדין על יסוד כתב תביעתו. לדבריו, מצבו הכלכלי של המבקש 1 הנו בכי רע, שכן פעילתו העסקית קרסה, ומאיש עסקים מצליח הפך לחסר כל. אשר למבקשת 2, נטען כי קופתה ריקה, וכי אין לה כל אפשרות לגייס כספים. ב"כ המשיב טען בתגובה, כי סיכויי הגנתם של המבקשים הנם אפסיים, וכי טענותיהם של המבקשים, למעט לעניין ההסדר הדיוני, נדונו לגופן ונדחו במסגרת ערכאת הערעור בבית משפט זה. לטענתו, המבקש 1 לא פרש תשתית ראייתית בדבר חוסר יכולתו הכלכלית להפקיד את הערבון, וכן לא צירף לבקשה ולו מסמך אחד שיש בו כדי לשפוך אור על מצבם הכלכלי של המבקשים. יתר על כן, נטען כי המבקשים לא עמדו עד כה בחיובי ההוצאות שהוטלו עליהם, חרף פתיחת תיק בלשכת ההוצאה לפועל. ב"כ המבקשים טען מנגד, כי כל המסמכים הונחו בפני בית משפט זה במסגרת הבקשה לפטור מהפקדת ערבון בבר"ע 56729-12-12, שם הופחת הערבון ל-3,500 ₪ בלבד. לדעתו, סיכויי הערעור הנם טובים, וזאת בהתחשב בכך שהתנהלותו של בית משפט קמא לקתה בשורה של פגמים, שיש בכל אחד מהם כדי להביא לביטולו של פסק הדין.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל חלקית.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

במסגרת זו, על המבקש פטור מהפקדת עירבון לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית עדכנית ומלאה בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום (ראה: בש"א 3849/11 פלג נ' SOFASA LLC, 22.5.11).

בענייננו, צורפו אישורים מטעם רו"ח המעידים על כך שבין השנים 2012 ו-2013 לא היו למבקש 1 הכנסות משכר או ממקור כלשהו מהחברות שבשליטתו. בנוסף, צורף נסח טאבו המתייחס לבית מגורי המבקש 1 ממנו עולה כי על הנכס רובצת משכנתא לטובת בנק לאומי, וכן מופיעים עיקולים שונים המוטלים על הנכס. כמו כן, צורף תדפיס חשבון בנק ממנו עולה כי חשבונו של המבקש מצוי ביתרת חוב בסך של 4,953 ₪ (נכון ליום 1.11.13) וכן צורף תצהיר מטעם חמותו של המבקש 1, במסגרתו היא הצהירה כי היא תומכת במבקש 1 ובמשפחתו בשל מצבם הכלכלי. לדברי המבקש 1, אין לו נכסים נוספים, וכי בבית גר המבקש, אשתו, ארבעת ילדיהם (מתוכם שלושה קטינים) וחמותם. לטענתו, על מנת לסייע לפרנסת המשפחה, החלה אשתו להכניס סך של 2,600 ₪ בחודש כ-"עוסק פטור". בנוסף, ציין המבקש 1 כי משפחתו אינה יכולה לסייע לו כלכלית, וכי אין גורמים אחרים מהם הוא יכול לבקש הלוואה למימון הערבון. אף על פי שהמבקש פרש את התשתית העובדתית בדבר מצבו הכלכלי האישי, הוא לא צירף דו"ח כספי עדכני או אישור מטעם רו"ח המצביע על היקף הנכסים המצויים בקופתה של המבקשת 2, ככל שאלו קיימים, ולפיכך, אין בפניי די מידע אודות מצבה הכלכלי של המבקשת 2 הנתמך במסמכים.

אוסיף, כי המבקש 1 לא סתר את טענות ב"כ המשיב לפיה המבקשים טרם שילמו את ההוצאות בסך של 2,500 ₪, בהם חויבו במסגרת בתא"ק 8342-01-12 (החלטה מיום 9.5.13). עובדה זו, מעלה חשש שמא לא יוכל המשיב להיפרע מהוצאותיו בעתיד, ככל שאלו ייפסקו לטובתו, ויש בדבר, כדי להמחיש את החשיבות שבהטלת העירבון, בנסיבות העניין.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור להתקבל, נחה דעתי, בשים לב לכך שמצבם הכלכלי של המבקשים אינו מן המשופרים, כי יש להפחית מגובה שיעור העירבון הנוהג, ולהעמידו על סך של 4,500 ₪ בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יידחה ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ד, 17 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: