בן חמו נ' ויצמן ואח'

פסק דין

1.בפני בית המשפט תביעה לפיצויים בגין נזק אשר נגרם לרכב התובע בתאונת דרכים.

2.אין מחלוקת בעניין האחריות. הנתבעת 1 יצאה ממקום חניה לאחור ופגעה ברכב התובע (לתובע רכב פורד פיאסטה).

3.התובע פנה לשמאי באמצעות סוכן הביטוח שלו ותיקן את הרכב בעלות של 3,462 ₪ בתוספת 562 ₪ שכ"ט שמאי.

4.טענות הנתבעים, ביחד ולחוד, בעניין גובה הנזק הן כי לא הסכום ששולם עבור הנזק אינו סביר וכי התובע לא איפשר להם למזער נזק בכך שלא איפשר להם לבצע את התיקונים, כאשר בידיהם הצעת מחיר ממוסך בעבור הנזק שנגרם לו בעלות נמוכה בהרבה מזו אשר שילם התובע בפועל.

יתירה מכך, מאחר ומדובר ברכב ישן, לא היה סביר לבצע תיקון בעלות של 3,000 ₪ שכן, הסכום אינו פורפורציונלי ביחס לשווי הרכב במחירון שוק המכוניות.

5.על התובע היה להוכיח כי לא תבע את חברת הביטוח שלו. לאחר הדיון ניתנה החלטה המורה לתובע להמציא אישור בגין "אי הגשת תביעה". האישור הוגש ביום 19.3.13 הנמאשר כי לא הוגשה תביעה כנגד פוליסת הביטוח בבעלות התובע.

6.ביחס לעצם תיקון הנזק, הנתבעים הציגו מחירון לפיו רכב התובע שווה עד 8,500 ₪, אולם, על פי תקנות התעבורה, היה ועלות התיקון עולה על 50% משווי הרכב, השמאי חייב לדווח על כך למשרד הרישוי ולהורות על הורדת הרכב מהכביש. לכן, אין בטענה זו ממש, כי אז הנזק נמדד כנגד שווי הרכב בקיבתו כ"אבדן כללי".

7.השאלה המהותית הינה האם קיימת חובה על התובע למזער את נזקו. היינו, האם חלה חובה על התובע לאפשר לנתבעים לבצע את התיקון ? הנתבעים הציגו הצעת מחיר ממוסך מורשה של פורד) לתיקון המבוסס על תמונות הנזק (ראה נ/1). לפי הצעת המחיר מדובר בתיקון בעלות 2,501.50 ₪.

8.נכון הדבר כי על כל צד לפעול למזער את הנזק. אולם, לטעמי, אין לחייב את התובע להסכים תוך חובה למזער נזק לביצוע תיקון ע"י הנתבעים. הסיבה פשוטה. כל עוד לא הוכח כי מדובר בתיקון מוגזם (כגון הוספת חלקים יקרי ערך לעומת המקובל במקרה של נזק לרכב מודל 1998), יש לאפשר לתובע לבצע את התיקון לשביעות רצונו, זאת מאחר שעליו לחיות עם התוצאות. במקרה דנן, מדובר בתיקון בהתאם לחוות דעת שמאי ולא בתיקון החורג מתחום הסבירות.

9.לאור האמור, הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 4,000 ₪ סכום הכולל אגרת בית משפט. התשלום יבוצע עד 1.5.13. בהעדר תשלום במועד, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד התשלום בפועל.

סוף דבר, אין בפסק הדין כדי למנוע מהצדדים להגיע להסדר מקל בעניין גביית החוב.

ניתן היום, ז' ניסן תשע"ג, 18 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: