בן חיים נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 13.10.10 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לו עבירה של סירוב לבדיקת שכרות.

המבקש טוען כי לא היה מקום לדרוש ממנו בדיקה לגילוי סמים, שכן לא בסיס לחשד המצדיק את הדרישה.

הדין קובע כי השאלה הראשונה שיש לבחון היא האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.

המבקש נעצר כשהוא נוהג ברכב בנסיבות מחשידות, כשברשותו צידו החשוד כגנוב וכלי פריצה. ברשות המבקש לא נמצאו רשיון נהיגה ורשיון רכב, ואף חברו שנסע עימו לא החזיק בתעודת זהות.

השוטר מר פסח, שערך את הדוח רשם כי נמסר לו בידי רכז המודיעין שהמבקש מוכר כמי שעושה שימוש בסמים, ולפיכך נדרש למסור בדיקה.

אין חולק כי המבקש סירב למסור את הבדיקה ונימק את התנהגותו בכך ש"מחפשים אותו".

סבורני כי בשלב זה בו יש צורך בראיות לכאורה בלבד, די בכך כדי למלא את הדרישה.

העבירה המיוחסת למבקש הינה עבירה חמורה מאוד הטומנת בחובה סיכון רב, ודי בכך כדי להצדיק את החלטת הקצין לפסילת רשיון נהיגה, אף בלא התייחסות לעברו התעברותי של המבקש.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח חשון תשע"א, 26 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: