בן זכרי נ' המוסד לביטוח לאומי סניף באר שבע

פסק דין

1.התובעת משיגה על החלטת ועדת רשות של הנתבע הפועלת מכוח תקנה 18א , אשר קבעה ביום 13.10.09 כי התובעת אינה "נכה נזקק" בתקופה שמיום 1.2.08 עד ליום 31.8.08.

2.התובעת נפגעה במהלך עבודתה כעובדת ניקיון בידה הימנית.

3.התובעת הגישה תביעה להכרה כנפגעת עבודה לנתבע, וכן בקשה להכרה כ"נכה נזקק" בהתאם להוראות תקנה 18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות"). תביעתה להכיר בה כנפגעת בעבודה התקבלה. נקבעה לתובעת נכות זמנית בשיעור 30% החל מיום 1.2.08 ועד 31.8.08, ונכות צמיתה בשיעור 3.75% החל מיום 1.9.08. מכאן נותר הדיון בשאלת היותה של התובעת "נכה נזקק".

4.תקנה 18א מגדירה נכה נזקק כך:

"'נכה נזקק' - מי שנקבעה לו נכות לזמן מוגבל, או נכות שדרגתה זמנית והרשות קבעה לבקשת המוסד, או על פי בקשתו, או מיזמתה היא כי אין לנכה סיכוי סביר לעבודה כלשהי עקב הפגיעה בעבודה, ואין לו הכנסה מהתעסקות."

5.להשלמת התמונה נציין כי זהו גלגולה השני של התביעה שבפנינו.

עניינה של התובעת כבר עמד לבחינת ועדת הרשות, ובעקבות החלטתה מיום 27.7.08 הגישה התובעת את התביעה הראשונה (ב.ל. 1135/09). תיק זה נידון בפני חברי כב' הנשיא שפיצר, וביום 25.8.09 ניתן בו פסק דין.

בפסק הדין נקבע כדלקמן:

"לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבור אני כי לא די בהנמקה שניתנה על ידי וועדת הרשות בעניינה של התובעת, והאמירה כי 'החל מ- 1.2.08 מסוגלת לעבודה כלשהי', קשה לקבלה כהנמקה ממשית, שעה שמדובר בעובדת ניקיון לא ברור כלל ועיקר, מהי אותה עבודה כלשהי, בה יכולה התובעת לעסוק.

....

הוועדה אימצה את נוסח התקנה, אולם בדרך הפוכה ולטעמי שעה שהוועדה מגיעה לקביעה הפוכה, היינו כי יש סיכוי לעבודה, לא די באמירה שמדובר ב'עבודה כלשהי', אלא שיש לנמק ולפרט את הקביעה במיוחד שעה שפוטנציאל התעסוקה של התובעת, מוגבל על פניו לעבודות בסיסיות ביותר."

6.בעקבות פסק הדין הוחזר עניינה של התובעת לוועדה שבחנה בשנית את דרישתה להכרה כ"נכה נזקק" לתקופה שמיום 1.2.08 עד 31.8.08.

7.ביום 13.10.09 מסרה ועדת הרשות החלטתה, וזו לשונה:

"התובעת יילדת 1967 עבדה תקופה קצרה במקום עבודתה בניקיון. לדבריה נגרמה לה מחלה במרפק יד ימין. התביעה הוכרה כהחמרה למצבה התחלואתי הטבעי. הוועדה אינה מאשרת תקנה 18 מאחר ומסוגלת לעבודה כלשהי כפי שעסקה לפני התאונה, והראייה קביעת דרגת הנכות הצמיתה שנקבעה לה."

8.בתביעה המונחת בפנינו טוענת התובעת כי הוועדה התעלמה מהוראות פסק הדין מיום 25.8.09, ולא פרטה ונימקה החלטתה כדבעי. לטענת התובעת הוועדה חזרה על אמירתה הלאקונית כי היא מסוגלת לעבודה בעבודה כלשהי, ודברים אלו אינם עומדים בדרישות פסק הדין.

התובעת טוענת כי בפני הוועדה עמד אישור של רופא תעסוקתי, לפיו אינה יכולה להמשיך לעבוד בעבודות ניקיון. לטענת התובעת הוועדה לא התייחסה לאישור הרפואי, ומסקנתה עומדת בסתירה לאמור בו.

9.לטענת הנתבע התובעת לא עמדה בתנאי הזכאות שבתקנה 18 א ועל כן אין לראות בה "נכה נזקק" בתקופה הרלבנטית.

הנתבע טוען כי ועדת הרשות מיום 13.10.09 ישבה בהרכב הנכון, הפניה עמד כל החומר הרלבנטי, הוועדה נימקה החלטתה כראוי והפעילה שיקול דעת מקצועי בהתחשב במצבה הרפואי של התובעת בתקופה הנדונה.

10.לאחר שעיינו בכל המסמכים בתיק, מצאנו כי יש להחזיר את עניינה של התובעת לוועדה פעם נוספת, מאחר שהוראות פסק הדין מיום 25.8.09 לא מולאו על ידי הוועדה.