בן הרוש נ' שפיר ואח'

פסק דין

1. א. א) התובעת הינה מתווכת וביום 30.5.12 פנתה הנתבעת 1 (להלן:"גב' שפיר") לתובעת, למצוא נכס למגורים עבור בתה – הנתבעת 2 (להלן:"גב' סובלמן"). התובעת שיתפה את גב' שפיר בדבר הנכסים שהיו ברשות התובעת באותה עת, ברם גב' שפיר לא מצאה בנכסים אלה עניין וביקשה לחפש עבורה דירות בהתאם לנתונים שציינה בפני התובעת.

ב) ביום 1.6.12 הציעה התובעת לנתבעות מספר נכסים פוטנציאלים ולאחר שראו שתי דירות שלא מצאו חן בעיני גב' סובלמן, התקשרה התובעת – בנוכחות הנתבעות לבעלים של דירה ברח' איזנברג 19 ברחובות ובשיחה זו הזדהתה התובעת כמתווכת, אך בעל הדירה סירב לשתף עמה פעולה, משום שהוא לא היה מעוניין בתיווך.

ג) לאור תגובת בעל הדירה, ציינה התובעת בפניו, שאין לה כל דרישה לדמי תיווך ממנו ולטענת התובעת, חזר אליה לאחר מכן בעל הדירה ובהמשך לכך, הגיעו התובעת והנתבעות לדירה.

ד) יש לציין, שבמהלך כל העניינים הנ"ל – לא חתם עדיין מי מהנתבעות על התחייבות לתובעת, אלא ביום בו ניגשו לדירה, הודיעה גב' סובלמן שלמחרת היום, קרי ביום 2.6.12 תיכנס גב' שפיר לחתום על ההתחייבות.

ב. א) ביום 3.6.12 (בכתב התביעה נרשמה בטעות שנת 2006 במקום 2012) המשיכה התובעת במפגש נוסף עם גב' שפיר והראתה לה דירה נוספת ובמעמד זה חתמה גב' שפיר על ההתחייבות.

ביום 6.6.12 שוחחה התובעת עם גב' סובלמן, אשר הודיעה שיש בכוונתם לרכוש את הדירה ברח' איזנברג לאחר שתמכור את דירתה.

ב)בין לבין, נסעה התובעת לחו"ל וביום 20.6.12 עת חזרה מחו"ל, היא פנתה אל גב' סובלמן ואז סיפרה גב' סובלמן שנחתם חוזה בין הצדדים וגם הודיעה שאין בדעתה לשלם דמי תיווך בשיעור של 2% והציעה לשלם דמי תיווך בשיעור 1% ללא מע"מ וללא קבלה, אך התובעת לא הסכימה לעבוד בשיטה המוצעת.

ג) עוד מציינת התובעת, שכעבור מספר ימים, הגיעה גב' סובלמן למשרדה עם מעטפה ובה 16,000 ₪, אך התובעת לא הסכימה לקבל סכום זה בתנאים שהעמידה גב' סובלמן.

ג. לאור האמור לעיל ומאחר והתובעת סבורה שעל הנתבעות לשלם לה את מלוא דמי השכירות – הגישה היא תביעה זו לחייב את הנתבעות לשלם לה סך של 32,000 ₪ (אם כי הסכום גבוה יותר).

2. הנתבעות סבורות, שיש לדחות את תביעת התובעת ולהצדקת סברה זו, מעלות הנתבעות את הטענות העיקריות הבאות:

א. גב' שפיר הוחתמה על ההתחייבות במרמה ואילו הגב' סובלמן כלל לא חתמה על ההתחייבות או על מסמך כלשהו שיש בו ליצור קשר בין התובעת ובין גב' סובלמן. גב' סובלמן סייע לאמה הגב' שפיר בשלבים רבים של איתור דירה עבור אמה.

ב. א) ביום 3.6.12 הציגה התובעת בפני הנתבעות שתי דירות, מבלי להחתים מי מהנתבעות על התחייבות ולאחר שראו את הדירות והודיעו לתובעת שדירות אלו לא נראות להן, נזכרה התובעת, שהיא שמעה על דירה ברח' איזנברג שעשויה להיראות לנתבעות.

ב) התובעת אכן התקשרה עם צד ג' כלשהו, אשר מסר לה פרטים מסוימים על הדירה ולאחר מכן, התקשרה התובעת אל בעל הדירה, אך זה עמד בתוקף, שאינו מעוניין בתיווך ולא יאפשר למתווך להיכנס לדירתו. התובעת, אשר לא ויתרה, לקחה את הנתבעות לדירה, אולם בסמוך לדירה הציעה התובעת לנתבעות לעלות לבד לדירה – משום שבעל הדירה לא היה מעוניין להכניס מתווך לדירה.

הנתבעות טוענות, שהם עלו לדירה וגם התובעת ניסתה להיכנס לדירה, אך בעל הדירה לא הרשה לה ולכן המתינה התובעת ליד הדלת.

ג. א) מי שניהל מו"מ עם בעל הדירה הייתה גב' סובלמן והתובעת לא תרמה מאומה להתקשרות בין הצדדים. רק לאחר שיצאו הנתבעות מהדירה, הציעה להן התובעת דירות נוספות, אך גב' סובלמן הודיעה שהדירה, שזה עתה ראתה נראית לה ואינה מעוניינת לראות דירות אחרות ואף הודיעה לתובעת, שאין הנתבעות מחויבות בדמי תיווך, משום שהתובעת לא תרמה להתקשרות בין הצדדים.

רק בשלב זה, ביקשה התובעת, שגב' שפיר תיכנס למשרדה לחתום על כתב התחייבות ביחד לדירת אייזנברג.

ב) לנתבעות נראה היה, שהתובעת מקבלת טענת הנתבעות, שאין עליהן לשלם דמי תיווך, אך בדיעבד הסתבר לנתבעות, שהתובעת שינתה דעתה ועל מנת להשיג את חתימת גב' שפיר על ההתחייבות, הציעה התובעת להראות לנתבעות דירה נוספת ובכתובת אחרת וכך נפגשו התובעת עם גב' שפיר ביום 4.6.12 ובאותו יום החתימה אותה התובעת על כתב ההתחייבות, שכלל הדירה באיזנברג ודירה נוספת ועל מסמך זה רשמה התובעת את התאריך 3.6.12.

ג) הנתבעות סבורות, שהסיבה להראות לנתבעות דירה נוספת הייתה מעין "מלכודת" על מנת לגרום לגב' שפיר לחתום בעורמה על ההתחייבות.

ד) לאחר שלתובעת נודע, שגב' שפיר רכשה הדירה באיזנברג – היא דרשה דמי תיווך בשיעור 2% ממחיר הדירה – למרות שהוסכם שעל דירה זו לא תגבה התובעת דמי תיווך.