בן הרוש נ' חן ואח'

פסק דין

בכתב התביעה כותב התובע כי נסע בגבעת אולגה, התכוון לעשות פניית פרסה, מאחוריו נסע רכב נהוג ע"י הנתבע, ובעוד התובע מבצע פניית פרסה, לא הבחין הנתבע בנעשה, והתנגש ברכבו בצד האחורי שמאלי.

תמונות הנזק במכוניתו של התובע אינן מצביעות כלל על פגיעה בחלק האחורי, אלא פגיעה כמעט לכל אורך הצד השמאלי, החל מפגיעה בכנף מעל הגלגל האחורי שמאלי, ובהמשך פגיעה בדלת השמאלית ובדלת הימנית.

הנתבע טוען כי הוא נסע בצד שמאל של מסלול הנסיעה כיוון שבצד ימין חונות מכוניות, כפי שנראה בתצלום הדרך שהגיש, לפניו לא נסע כל רכב, לפתע יצא התובע מימין, מאזור החניה ופנה שמאלה.

הנתבע ניסה למנוע את הפגיעה ע"י סטייה חזקה לשמאל, אך לא הצליח ומכוניתו נפגעה בחלק הקדמי ימני.

הנתבע מוסיף כי לא נראה שום איתות ברכב התובע.

בכתב התביעה לא ציין התובע כלל כי אותת, ובבית המשפט טען כי אותת מעט לפני הפנייה שמאלה לביצוע פרסה.

הנני מעדיפה את גרסת הנתבע כי התובע הגיע מימינו, מאזור החניה, והחל מיד לבצע פניית פרסה.

תמיכה לגרסה זו, יש בנזק שנגרם לרכב התובע לכל אורכו השמאלי.

גרסתו של התובע כי הוא החל את פניית הפרסה כשהוא נמצא כחצי מטר לפני התנועה, איננה אפשרית שכן לא היה למכונית הנתבע שום סיכוי להיכנס במרווח של חצי מטר.

הנני מוצאת איפא את התובע אחראי לגרם התאונה ודוחה את התביעה ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג אלול תש"ע, 02 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: