בן-דרור חטר-ישי נ' וייזר ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בחדרה (כבוד השופט א. קפלן) מיום 5.9.11 בת.א. 25112-08-11.

בת.א. 25112-08-11 הגישו המשיבים תביעה לביטול הסכם פשרה ופסק דין שנתן לו תוקף מיום 3.9.09 בת.א. 3162-06-09. בהסכם פשרה זה נקבע כי המשיבים ישלמו למבקשת חוב כספי ודמי שכירות בגין מושכר שהושכר להם על ידי המבקשת וכי במידה ויפרו איזה מהוראות ההסכם יפנו את המושכר לאלתר.

המשיבים לא עמדו בתשלומים שנקבעו ולפיכך נקטה נגדם המבקשת הליכי פינוי במסגרת תיק הוצל"פ.

המשיבים הגישו בקשה לבטול ההסכם ופסק הדין שנתן לו תוקף. בד בבד להגשת התביעה הגישו המשיבים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בת.א. 3162-06-09 הנ"ל.

בהחלטה מיום 5.9.11 נעתר בימ"ש קמא לבקשה והורה על עיכוב ביצוע פסק הדין הנ"ל כנגד הפקדת מזומן ו/או ערבות בנקאית על סך 25,000 ₪.

החלטה זו הינה נשוא הבקשה בפני. המבקשת טענה כי בת.א. 3775-07-11 בבימ"ש המחוזי בחיפה, הגישו המשיבים בקשה זהה, לעיכוב הליכי פינוי המתנהלים נגדם במסגרת תיק הוצל"פ וכי בקשתם נדחתה בבקשה מיום 18.7.11 המשיבים הגישו בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון (רע"א 5467/11) וגם זו נדחתה בהחלטה מיום 28.7.11. בנסיבות אלה טענה המבקשת כי אין מקום לקיומן של החלטות סותרות על ידי בתי משפט שונים, בבקשות זהות וכי כל שעושים המשיבים הוא לעכב ביצוע פסק הפינוי שניתן נגדם , לאחר שלא עמדו בהתחייבויות שקיבלו על עצמם בהסכם פשרה.

המשיבים טענו כי בימ"ש קמא נתן החלטתו לאחר שהונחו בפניו ההחלטות אליהן מפנה המבקשת וכי צדק בימ"ש קמא בקביעתו, לאחר שעשה איזון נכון בין זכויות הצדדים. המשיבים טענו כי לא הרי בקשה לעיכוב הליכי הוצל"פ, שהוגשה לבית המשפט המחוזי, כהרי בקשה לביטול הסכם פשרה ופסק דין וכי קבלת הבקשה כמוה כסגירת שערי ביהמ"ש בפניהם וזריקתם לרחוב, תוך סיכון מכירת בית מגוריהם, כאשר מאידך, למבקשת לא יגרם כל נזק מעיכוב הליכי הפינוי.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים החלטתי לתת למבקשת רשות ערעור.

אני מורה כי הערעור ידון בפני הרכב.

המזכירות תפתח תיק ערעור ותעבירו לדיון בפני הרכב.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ב, 08 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: