בן דור ואח' נ' בנאי ואח'

פסק דין

תביעה ע"ס של 450,000 ₪, בגין רשלנות נטענת של סוכן פנסיוני במתן ייעוץ.

רקע, והעובדות אשר אינן שנויות במחלוקת

התובעת 2 (להלן: "התובעת") הינה אישה אשר במועד הרלוונטי לתובענה זו היתה בת 81. התובעת 1 (להלן: "רות") הינה בתה ומיופת כוחה.

הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") הינו סוכן ביטוח פנסיוני, כהגדרתו בסעיף 3(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה – 2005 (להלן: "חוק הפיקוח").

הנתבעת 2 הינה סוכנות ביטוח. הנתבע משמש כמנכ"ל הנתבעת 2 ובעל מניות בה.

במהלך שנת 2007 התובעת מכרה את ביתה, ונותר בידיה סך של 1,805,000 ₪. במסגרת עיסקת מכר הבית, נאלצה התובעת לשלם, ביום 12.11.2008, מס שבח בסך של 77,748 ₪, (נספח ד' לתצהיר רות).

רות פנתה אל הגב' הניה אליאור (להלן: "הניה"), שהיתה סוכנת הביטוח שלה והינה גם סוכנת שיווק פנסיונית בשאלה כיצד להשקיע את כספיה. הניה, שהתמחתה בביטוחי פרט, הפנתה אותה לנתבע, אותו הכירה היכרות מוקדמת.

התובעת, רות, אחותה של רות (ע/ת 2, הגב' צידונה בן דור טל) והניה נפגשו עם הנתבע במהלך חודש אפריל 2008. במהלך הפגישה ביקשו התובעת ורות מהנתבע להמליץ עליהם על תכנית השקעה אשר תניב לתובעת הכנסה חודשית קבועה ("אנונה"), בסך של לא פחות מ - 10,000 ₪ לחודש, ובלבד שהקרן לא תיפגע.

הנתבע המליץ לתובעות לרכוש פוליסות במסלול הכללי של פוליסת חיסכון "טופ פייננס" של חברת הביטוח "מנורה" (להלן: "הפוליסות" ו - "מנורה", לפי העניין).

כספי החוסכים במסלול זה מושקעים במגוון רחב של אפיקי השקעה, כאשר 30% מהם מושקעים במניות, והיתרה מושקעת באג"ח קונצרניים, ממשלתיים, פיקדונות ועוד. הפוליסה הינה נזילה ומאפשרת ביצוע משיכות קבועות מדי תקופה.

לאחר פגישה זו רכשה רות עבור התובעת 4 פוליסות, באמצעות הנתבעים, ב – 4 הפקדות שונות שבוצעו בחודשים אפריל, אוגוסט, נובמבר 2007 וינואר 2008 (נספח 3 לתצהיר הנתבע).

עד לסוף שנת 2008 פנתה רות לנתבע במספר בקשות לפרוע סכומים שונים במועדים שונים מהפוליסות, ואולם ביצוע המשיכות נתקו בבעיות טכניות אשר גרמו לעיכובים בביצוע בקשותיה של רות, דבר שגרם לחוסר שביעות רצון של שרות מהתנהלותה של מנורה.

במהלך שנת 2008 חל משבר כלכלי עולמי (הידוע כ"משבר הסאב-פריים") שגרם לירידות שערים רבות בשווקי ההון בעולם. עקב כך נפגעו גם חסכונות התובעת בפוליסות. רות שיתפה את הנתבע בענין זה וביום 15.9.2008 העביר הנתבע את כספי התובעת מהמסלול הכללי של הפוליסות לפוליסה אחת במסלול "צמוד מדד", המורכבת מ – 70% באפיק צמוד מדד ולא יותר מ – 10% מניות (להלן: "הפוליסה האחרונה").

בכל אופן, לקראת סוף שנת 2008 התובעת היתה עדיין בהפסד יחסית להשקעתה המקורית (נספח 5 לתצהיר הנתבע).

לקראת סוף שנת 2008 סיפרה רות לנתבע על תשלום מס השבח של אימה.

לטענת רות, הנתבע הורה לה למשוך את כל השקעותיה שבפוליסה האחרונה, על מנת לממש את ההפסד, ואז ניתן יהיה לקזז את ההפסד כנגד מס השבח אותו שילמה התובעת.

כבר עתה נאמר שהנתבע כופר בעובדה זו. לטענת הנתבע, כל שאמר לרות הוא כי קיימת אפשרות לממש את ההפסד על ידי פדיון הפוליסה האחרונה והפקדת הכספים שבהן בחזרה מייד בפוליסה חדשה, וכך ימומש ההפסד.

ואולם, באשר לאפשרות קיזוז ההפסד שנצבר מאז רכישת הפוליסות ועד לאותו רגע כנגד מס השבח ששולם - עליה להתייעץ בעניין עם רואה חשבון, שכן אינו מבין במיסוי ובתכנון מס.

הנתבע מוסיף וטוען כי זמן קצר לאחר השיחה האמורה, ועוד בחודש דצמבר 2008, רות שוחחה עימו ואמרה שביצעה את הבירור עם רואה החשבון שלה, וכי הקיזוז אפשרי והורתה לו לפדות את הפוליסה האחרונה ולממש את ההפסד.