בן דוד נ' מדינת ישראל

פסק דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ביום 28.01.10 עבר עבירה חמורה של נהיגה בחוסר זהירות, אך בעיקר אי-מסירת פרטים, כאשר נסע עם משאיתו בסמוך לרכב חונה, "גילח" את המראה הצדית שלו ועזב את המקום מבלי להשאיר פרטים.

בתשובה לאישום, כשהוא לא מיוצג, טען המערער שהוא לא מודה, הוסיף "לא יודע אם פגעתי, למיטב ידיעתי, לא פגעתי, לא ברחתי".

התיק נדחה לשמיעת ראיות ליום 27.03.12, התייצבו עדים, כל עדי התביעה כנראה, המערער לא התייצב ובית משפט קמא שמע את עדותם של עדי התביעה ועל סמך עדותם הרשיע את המערער. רק למחרת התייצב המערער בבית משפט קמא, עוד טרם הודע לו שנשפט בהיעדרו והגיש בקשה לביטול פסק הדין, בטענה שלא התייצב בשל כך שלא הרגיש טוב. כן מהסיבה שלא זכר את יום הדיון. שתי הסיבות שציין המערער אינן מצדיקות אי-התייצבות לדיון. ההלכה היא ששכחת מועד דיון אינה מצדיקה ביטול פס"ד שניתן בהיעדר, ובאשר להרגשתו, הרי לא הוצגה, לא בפני בימ"ש קמא וגם לא בשלב הערעור תעודה רפואית המוכיחה טענתו.

יחד עם זאת, עיון בראיות שבאו בפני בית משפט קמא מעלה בלבי חשש שמא לא היה זיהוי מספק של המשאית הפוגעת, ברור שבית משפט קמא קיבל את אמרת הנאשם לעיונו, ת/3, שלא עפ"י הוראות הדין לפי סעיפים 11-12 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"ג – 1973, ולכן הוא התחשב בכך שהמערער התייצב למחרת בבית המשפט, נראה לי שיש מקום להיעתר לבקשתו ולבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו ולאפשר לו יומו בבית המשפט.

בשל מחדליו שצוינו לעיל, ישלם המערער 2,000 ₪ הוצאות. ההוצאות ישולמו עד יום 01.08.12 ופסק דין של בית משפט קמא בטל כבר מהיום.

ניתנה והודעה היום י"ז סיון תשע"ב, 07/06/2012 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: