בן דוד נ' ביטון

החלטה

התובע הגיש בקשה לעיכוב ביצוע הליכים בתיק הוצל"פ 14-02762-08-6, וזאת לאור תביעתו לביטול פסק דין מיום 31.12.07, שאישר הסכם פשרה שנכרת בין הצדדים, במסגרתה נטען למרמה, עושק, גזל והטעיה מצד המשיב.

עוד נטען כי, הנתבע הטעה את כב' השופט שפסר, באשר לערכו הריאלי של הנכס והציג מצג שווא ששוויו 150,000 ₪ בלבד בעוד שערכו הריאלי 550,000 ₪.

כן נטען כי מדובר בנכס מקרקעין העומד בפני מימושו.

בתצהיר שהוגש ע"י התובע (כחלק מכתב תביעתו המתוקן), ציין התובע כי עו"ד דנוך שייצג אותו ביקש כי "יגאל אותו מהייסורים שהוא עובר בעקבות הטיפול בתיק זה", וכצעד מתבקש נתן התובע הסכמתו להסכם הפשרה מתוך ידיעה כי יבקש ביטולו לאחר שתחלוף הסכנה שריחפה מעל ראשו של עו"ד דנוך. כן ציין התובע בתצהירו כי בפגישה שנערכה בסוף חודש 1/08, אמר לו עו"ד דנוך שהוא אינו פוחד כבר.

הנתבע טוען כי, בקשה דומה של התובע לעיכוב הליכים נדחתה בהחלטת כב' השופט שפסר מיום 19.3.09.

כן נטען כי, גם לאחר חתימת הסכם הפשרה, פעל התובע לקיומו ובמשך למעלה משנה לא טען דבר כנגד ההסכם.

לאחר עיון בטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

התובע לא ציין כל טעם מדוע יש לשנות מהחלטתו של כב' השופט שפסר מיום 19.3.09 שדנה בבקשה דומה.

כפי שצויין בהחלטתו האמורה של כב' השופט שפסר, התובע היה מיוצג בעת שנכרת הסכם הפשרה שביטולו מבוקש. טענותיו לפיהן עו"ד דנוך ביקש כי: "יגאל אותו מהייסורים", אינן מפורטות דיין כדי לבסס עילה לביטול ההסכם, מה גם שהתובע פעל לקיום ההסכם לאחר חתימתו, כפי שעולה מן ההחלטה האמורה.

יתרה מזו, התובע מציין בתצהירו (כחלק מכתב תביעתו המתוקן), כי נתן הסכמתו להסכם הפשרה מתוך ידיעה כי יבקש ביטולו לאחר חלוף הסכנה מעל ראשו של בא כוחו וכי בפגישה שנערכה בסוף חודש 1/08 אמר לו בא כוחו שהוא אינו פוחד עוד.

ואולם, גם לאחר מועד זה, פעל התובע לקיום ההסכם (מכתבו מיום 31.3.08) והתובענה לביטול ההסכם הוגשה רק שנה לאחר מכן, ביום 18.1.09.

על כן, לא ברור מדוע לא הוגשה התובענה בסמוך לאחר הפגישה מחודש 1/08 אלא רק שנה לאחר מכן, כאמור.

יוער כי, טענות התובע לעניין חששו של בא כוחו דאז, נטענו לראשונה רק בתגובתו לבקשת הנתבע לדחיה על הסף (בש"א 1756/09) ולא קודם לכן.

בנוסף, לא ברורה טענת התובע לפיה הוטעה כב' השופט שפסר באשר לערכו הריאלי של הנכס. התובע לא מפרט טענתו זו ולא מביא כל אסמכתא למצג הנטען.

כב' השופט שפסר קבע בהחלטתו מיום 19.3.09 כי הליכי המימוש יעוכבו בכפוף להפקדת הסך של 110,000$ ולא ניתן כל טעם לשנות קביעה זו.

לאור כל האמור הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולמו על ידי התובע לנתבע. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: