בן דוד ואח' נ' כראם ואח'

פסק דין

הנתבעים הזמינו מן התובע עבודות נגרות לביתם בתמורה לסך כולל של 47,000 ₪. במהלך ביצוע העבודות, נעשו, לטענת התובע, שינויים שונים ובסופו של דבר, סוכם כי הנתבעים ישלמו את הסכום האמור בניכוי 8,000 ₪ בגין דלתות אשר הוחלט כי התובע לא יספק. בפועל, קיבל התובע סך של 35,650 ₪ בלבד והוא תובע, לכן, את היתרה, בסך 3,350 ₪.

הנתבעים התגוננו בפני התביעה כאשר טענתם המרכזית היא כי עלות הדלתות, כפי שנקבע בין הצדדים, היא 14,000 ₪ ולאחר ניכוי סכום זה, אין הם חייבים לתובע דבר. הם אף הגישו תביעה שכנגד במסגרתה טענו לליקויים בעבודות שבוצעו על ידי התובע. לתמיכה בתביעתם, צירפו חוות דעת אדריכל ואף הוסיפו וטענו כי התובע איחר במסירת העבודה.

אין מחלוקת בין הצדדים בדבר העובדות הבאות:

א.סוכם על תשלום בסך 47,000 ₪ עבור 5 דלתות, ארון הזזה, מיטה זוגית ומגירות, 2 שידות, טואלט ומראות וחדר עבודה.

ב.הוסכם בין הצדדים כי כל הריהוט יבוצע מעץ וונגה. בהמשך, על פי הצעת התובע, סוכם על עץ אלון אך לא כל העבודה בוצעה בעץ אלון, אלא חלקה בוצעה מפורניר. עץ האלון זול במעט מעץ הוונגה – כך לטענת התובע, אולם לא בוצעה כל התאמה שהיא של התשלום שנקבע מראש בין הצדדים.

ג.הנתבעים שילמו לתובע סך של 35,650 ₪ בלבד.

ד.בהסכמה, הוחלט בשלב מסוים על ידי הצדדים, כי התובע לא יתקין את 5 הדלתות אלא הנתבעים יזמינו באופן עצמאי, דלתות.

ה.העבודה סופקה באיחור לאור מחלתו הקשה של התובע ולפיכך, כך לטענת התובע, הכין לתובעים סגירה לבוידעם וכן ארון נוסף לפינת המשפחה, וזאת מבלי לחייבם בעלות נוספת כלשהי. הארון בפינת המשפחה לא הותקן בסופו של יום בשל כך שלטענת הנתבעת, לא התאים.

המחלוקת המרכזית היא בשאלה מהו הסכום שאותו צריך היה להפחית מן הסך של 47,000 ₪ שעליו הסכימו הצדדים, לאחר שהוחלט להוריד את הזמנת 5 הדלתות מן ההזמנה.

התובע טוען כי סוכם על 8,000 ₪ וכראיה, מצביע הוא על טופס הזמנת הדלתות של הנתבעים מרב בריח, ממנו עולה כי הנתבעים שילמו שם עבור הדלתות סך של - 8,500 ₪.

מנגד, טוענים הנתבעים כי 5 הדלתות שאמור היה התובע לייצר עבורם, אמורות היו להיות מעץ וונגה מלא ואילו 5 הדלתות שהוזמנו בסופו של דבר על ידם מרב בריח, לא היו מעץ וונגה.

הנתבעים צירפו העתק מסמך נושא כותרת "הצעה מקורית" אשר לדבריהם נמסר להם על ידי התובע. התובע אישר, בתחילה, כי מדובר בכתב ידו, אולם טען כי הסכומים לא נרשמו בכתב ידו. עיון במסמך מעלה כי הדלתות תומחרו בסכום של 14,000 ₪. התובע נשאל האם יש בידיו תיעוד כלשהו למרכיבי הצעת המחיר על הסך של 47,000 ₪, אשר ממנו עולה כי הדלתות תומחרו ב- 8,000 ₪, כפי טענתו, אך השיב בשלילה. התובע עמד על כך שעלות הדלתות מעולם לא הוערכה על ידו ב- 14,000 ₪ אלא ב- 8,000 ₪ בלבד.

הנטל להוכיח את התביעה מונח על כתפיו של התובע, אשר לטעמי, לא עמד בו בתיק הנדון כאן.

לתובע לא היתה כל ראיה שהיא אודות המחיר שנקבע לדלתות, זולת הסתמכות על תמחור של חברת "רב-בריח" לחמש הדלתות שהוזמנו שם בסופו של דבר, אולם גם באשר לכך, לא סתר את טענות הנתבעים כי הדלתות שהוזמנו ממנו אמורות היו להיות מעץ וונגה מלא, זאת בשונה מן הדלתות של רב בריח. יצויין גם כי מחיר הדלתות של רב בריח עמד על 8,500 ₪ ואילו התובע טען שצריך היה לנכות אך ורק סכום של 8,000 ₪, אך זאת מבלי שמסר כל הסבר לכך.

מנגד, הנתבעים טענו כי יש לקזז סך של 14,000 ₪ בגין הפחתת עבודת הדלתות והציגו את אותו מסמך, נושא כותרת "הצעה מקורית", המתמחר את סוגי העבודות השונים. לא ברור מי כתב מסמך זה ולטענת התובע, קרוב משפחתם של הנתבעים, אשר שלח את הנתבעים אליו לצורך הזמנת העבודה, הוא שנכח בפגישה וכתב. הנתבעים טענו כי קיבלו את אותו מסמך יחד עם ההסכם החתום על ידי הצדדים וזאת בפקס, מאת התובע, לאחר שהתקיימה פגישה בה סוכם על העבודה. כך או כך, התובע לא הציג כל ראייה סותרת שהיא לאופן חישוב עלות העבודה הכולל וכיצד זה הגיע לסכום של 47,000 ₪.

טענות התובע והנתבעים בנוגע לעלות המוסכמת של 5 הדלתות, סותרות ולטעמי, התובע לא הצליח להוכיח כי גרסתו עדיפה על גרסת הנתבעים.

במצב דברים זה, אין מנוס מן המסקנה כי התובע לא הוכיח את תביעתו.

מנגד, בכל הנוגע לתביעה שכנגד, חוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעים מפרטת ליקויים אשר על פי הטענה נתגלו בעבודות, אולם אין בה כל תמחור באשר לכך ולא ברור מה שוויו, אם בכלל, של כל ליקוי וליקוי.

כך גם הודו הנתבעים כי בביתם בוצעה עבודה נוספת אשר לא תומחרה מראש ועבורה לא שולם, והיא סגירת הבוידעם כאשר על פי טענת הנתבע, עבודה זו בוצעה לבקשת הנתבעים, בלא עלות, כפיצוי על האיחור במסירה העבודות, לאור מחלתו הקשה של התובע.