בן בסט יעקב נ' בן בסט אלברט ואח'

החלטה

בפני בקשה מטעם התובע להורות על העמדתו לבדיקה חוזרת ע"י המומחה המוסכם .

1.רקע עובדתי

א.עסקינן בתביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, תשל"ה -1975, אשר ארעה לתובע כאשר ירד מרכבו, החליק ונחבל בגופו .

ב.ביום 31.1.06 נבדק התובע ע"י ד"ר עמרמי ברוך , כירורג אורטופד, מוסכם מטעם הצדדים, אשר קבע : "נגרמה לנבדק נכות צמיתה כלהלן :

1.בגין הגבלה קלה במפרק ירך שמאל 10% לפי ס' 35(1)ב' .

2. בגין קיצור 2 ס"מ וחולשת מייצבי האגן משמאל 10% לפי ס' 51מ (2)א' בחלקו".

ג.ביום 28.6.06 קבעה הועדה הרפואית לערערים של המוסד לביטוח לאומי 30% נכות זמנית מיום 1.4.05 ועד 30.11.05 ו 32% נכות צמיתה החל מיום 1.12.05.

ד.עתה מבקש התובע לעבור בדיקה חוזרת עקב החמרה נטענת במצבו הרפואי.

2.טענות הצדדים

א.לטענת התובע , בתאריך 1.9.09 ביצע בדיקת C.T לעצם הירך ועל פי ממצאי הבדיקה קיימת החמרה ניכרת של כאבים בפרק ירך שמאל .

ביום 13.11.09 נבדק ע"י ד"ר איזק דאיזדה , אורטופד מנתח, על פי ממצאי הבדיקה קבע כי : "צולע על רגל שמאל עם קיצור רגל...כאבים והגבלה קשה בפרק ירך שמאל עם החמרה לאחרונה"... לטענת, התיעוד הרפואי העדכני המצורף לבקשה והממצאים המפורטים בתיעוד, מצביעים באופן ברור על החמרה ניכרת במצבו הרפואי וישנה הצדקה עניינית ורפואית להעמדתו של לבדיקה חוזרת על ידי המומחה המוסכם, ד"ר ברוך עמרמי.

ב.הנתבעת מס' 2 מתנגדת לבקשה .

לטענתה, אין במסמך הרפואי מיום 1.9.09, עליו מבסס התובע את בקשתו ולא בפערים בין קביעת הוועדה הרפואית מטעם המל"ל לקביעת המומחה ואף לא במועד בו נקבעה נכותו של התובע, כדי להוות בסיס לביצוע בדיקה חוזרת על ידי המומחה הרפואי.

לטענתה, על פי הפסיקה רק במקרים חריגים ונדירים נעתרים לבדיקה חוזרת וכי התובע לא צירף לבקשתו מסמכים רפואיים המעידים על החמרה כלשהי במצב הרפואי ומשכך לא עמד בנטל המוטל עליו, כדי להעמיד ראשית ראיה לצורך בדיקתו החוזרת.

3.דיון

א.הסמכות להורות על בדיקה מחודשת של הנפגע בידי המומחה נתונה לבית- משפט ובאה לידי ביטוי בתקנה 14 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות- דרכים (מומחים) התשמ"ז - 1986.

ב.בת"א (ב"ש)293/92 293/92, מען חמד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, צלטנר 3161 הוחלט מפי כב' השופט א' ריבלין כי: "אכן, לעיתים יהיה מקום להורות על בדיקה חוזרת של הנפגע ע"י המומחה הרפואי שנתמנה , אפילו נקבעה לו כבר נכות צמיתה. עם זאת , הדבר יעשה רק מקום בו הנסיבות יצדיקו זאת . על מנת להצביע על נסיבות כאלה יש להציג ראיה המצביעה על שינוי משמעותי במצבו של הנבדק". חזרה על דעתו, ניתן למצוא בספרו א. ריבלין,תאונות הדרכים סדריי דין וחישוב הפיצויים , עמ' 608-609.

ג.כאמור, הלכה פסוקה היא, כי לא כל שינוי במצבו הרפואי של הנפגע, מצדיק להורות על בדיקה חוזרת ע"י המומחה ורק כאשר עסקינן בשינוי משמעותי ייתכן ויהיה לכך מקום ואף זאת תלוי בנסיבות המקרה הספציפי, כאמור ברע"א 3906/95 אסתר אמר נ' הדר חב' לביטוח בע"מ, פד"י מט (3) 303, מפי כב' הש' שטרסברג-כהן:

"7. כאשר לאחר קבלת דעתו של מומחה חלה התפתחות של ממש בנושא הרפואי, כגון אשפוזו של הנפגע, ניתוח שעבר וכיוצא בזה, הופכת חוות הדעת להיות בלתי שלמה ובלתי מעודכנת. במצב דברים זה, יש להמציא למומחה כל מסמך רפואי אותנטי (המותר להמצאה) המתעד את האירועים הרפואיים שאירעו לאחר מתן חוות הדעת. על המומחה לעיין במסמכים, ואם יש צורך בכך לבדוק את הנפגע ולהשלים את חוות דעתו. רק לאחר מכן מגיע שלב של שאלות הבהרה או חקירה בבית המשפט של המומחה.