בן אהרון גלבוע נ' גלבוע ואח'

פסק דין

1. המשיבה 1 (עיריית תל-אביב) השאירה את הבקשה לפסק דין הצהרתי לשיקול דעת ביהמ"ש.

לפיכך ניתן בזה, לגבי משיבה זו, פסק דין הצהרתי כי המיטלטלין שפורטו בנספחים ד' - ד' 4 לתובענה שייכים למבקשת בלבד.

2.המבקשת ביקשה למחוק את התובענה כנגד המשיבות 3 ו- 4, כיוון שזו התייתרה, לאחר שערעורו של החייב לביהמ"ש המחוזי נדחה, ובעקבות דחיית הערעור שילם החייב את חוב הקנסות למשיבות הללו, ובכך התייתר הצורך לדון לגופה בתובענתה דנן של המבקשת.

בהתאם לכך, נמחקת התובענה כנגד המשיבות 3 ו- 4.

3.ב"כ המשיבות הללו ביקש לחייב את המבקשת בהוצאות, בטענה כי תביעתה היתה מופרכת מלכתחילה והוגשה בחוסר תום לב.

ב"כ המבקשת התנגד לחיובה בהוצאות, מהטעמים שפירט בהרחבה בתגובתו.

כפי שציינתי בהחלטתי מיום 15.9.11, מקובלת עלי טענתו של ב"כ המבקשת, כי כל עוד היה חובו של החייב למשיבות האמורות תלוי ועומד - לא היתה מופרכת תובענתה של המבקשת לפסק דין הצהרתי בדבר בעלותה שלה בלבד על המיטלטלין מושא התובענה, על מנת למנוע נקיטת הליכי גבייה לגביהם, לפירעון חובו של החייב.

ב"כ המבקשת צודק בטענתו, כי מששולמו הקנסות, בתום ההליכים בעניינם, התייתר הצורך לברר לגוף העניין את תובענתה דנן של המבקשת, ועל כן היא נהגה כשורה כאשר משכה אותה.

לא מצאתי בתובענה מופרכות או חוסר תום לב. בעל מיטלטלין זכאי לבקש מביהמ"ש סעד של קביעת בעלותו בהם, לבל ישמשו לגביית חובו של החייב, אם אין לו חלק באותם מיטלטלין. משלא נתבררה התובענה לגופה, כיוון שהתייתר הצורך בכך, הרי לא נקבע ממצא שדוחה את טענתה של המבקשת בדבר בעלותה הבלעדית במיטלטלין מושא התובענה.

נכון שהיתה המתנה ממושכת לתום ההליכים שניהל החייב בעניין חובו למשיבות 3 ו- 4, אך במהלך המתנה זו לא התקיים דיון נוסף בביהמ"ש, ולא נגרמו למשיבות 3 ו- 4 הוצאות מעבר לנדרש.

בנסיבות אלה, אני מקבלת את בקשתו של ב"כ המבקשת שלא לחייבה בהוצאות.

לא מצאתי שיש מקום לחייב את המשיבות 3 ו- 4 בהוצאות בקשר לתובענה דנן, כפי שביקש ב"כ המבקשת בסיפא של תגובתו.

4.התובענה כנגד המשיבות 3 ו- 4 נמחקת, איפוא, ללא צו להוצאות.

בכך בא אל סיומו הטיפול בתיק זה.

5.המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ של כל הצדדים.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ב, 10 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: