בן אברהם נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

החלטה

1.ביום 28.6.10 ניתן צו כינוס לנכסי המבקשת (שתיקרא להלן גם: "החייבת") במסגרת הליך פשיטת רגל בו נקטה.

ביום 21.6.12 אושר הסדר נושים שהוצע על ידי החייבת. לפי הסדר הנושים, שילמה החייבת סכום כולל של 59,000 ₪, המהווה תשלום של 35.65% נטו לנושיה.

2.לאחר אישור הסדר הנושים התברר כי סמוך לאחר אישור ההסדר, בחודש אוגוסט 2012, נקטה המבקשת בשני הליכים. האחד – הגשת תביעה לבית הדין לעבודה נגד מעסיקתה לשעבר. השני – הגשת בקשה למס הכנסה לקבלת החזרי מס המגיעים לה עבור השנים 2008-2010.

3.באשר לתביעה בבית הדין לעבודה, בחודש אוקטובר 2012 ניתן פסק דין המחייב את המעסיקה לשלם למבקשת סך של 6,039 ₪ עבור תקופת עבודה בה עבדה במהלך תקופת הכינוס (הסכום שולם בגין פיצוי עבור אי ביצוע הפרשות לפיצויי פיטורים ואי ביצוע הפרשות לתגמולים ולקרן השתלמות).

הדבר התגלה למנהל המיוחד אשר ביקש להעביר כספים אלה על מנת שיתווספו לסכומים נשוא הסדר הנושים.

לאחר קבלת תגובות קבעתי בהחלטה מיום 16.1.13 כי על חייב לגלות למנהל המיוחד אודות כל זכות שיש לו, בין עתידית ובין קיימת, ואם אינו עושה כן, מפר הוא את חובותיו. בהמשך נקבע כי השאלה אותה יש לשאול היא האם היה מאושר הסדר הנושים אילו היו יודעים הנושים אודות זכות תביעה זו. על כך ניתנה תשובה באותה החלטה כי בשים לב לכך שאין מדובר בזכות ודאית אלא בתביעה שחפצה המבקשת להגיש, ובהתחשב בכך שמדובר בתביעה לגבי תקופת עבודה של חודשיים בלבד, ובסכום נמוך יחסית, אינני סבור כי גילוי זה היה משפיע על עמדת הנושים לעניין ההסדר שגיבושו ארך זמן רב. לפיכך, נקבע כי אין מקום לשנות את תנאי ההסדר ולהורות על העברת כספי פסק הדין לטובת קופת הנושים.

4.לא חלף זמן קצר מאז ניתנה ההחלטה מיום 16.1.13, והחייבת הגישה ביום 27.1.13 "בקשה בנושא החזרי מס לשנת 2008-2010 ממס הכנסה...". בבקשתה טענה החייבת כי בעקבות בקשה להחזרי מס שהוגשה על ידה בחודש אוגוסט 2012, הודיע לה מס הכנסה כחודש לפני כן, על כך שמגיעים לה החזרי מס בסכום כולל של כ-34,000 ₪ בגין השנים 2008-2010. היא ביקשה להורות למס הכנסה לשחרר לה כספים אלה (מס הכנסה לא עשה זאת, ככל הנראה עקב הליך פשיטת הרגל).

5.המנהל המיוחד התנגד לבקשה, טען כי החייבת העלימה מנושיה דבר זכאותה לכספים אלה, וכי יש להורות על העברתם לקופת הפש"ר ואף לבטל את ההחלטה מיום 6.1.13 ולהורות על העברת סכום פסק הדין אף הוא לקופת פשיטת הרגל, שכן יהא בכך כדי להעשיר את הנושים, אשר זכויות החייבת הוסתרו מהם על ידה.

6.החייבת טוענת בתגובותיה הרבות טענות שונות ובהן כי כספים אלה הינם חלק מהשתכרותה ולפיכך הם מגיעים לה, כי לא ציפתה לקבלת סכומים אלה, אלא לסדרי גודל של 1,000 עד 10,000 ₪, כי אילו הייתה יודעת שתהא זכאית לקבל סכום גבוה יחסית, לא הייתה פודה את כספי הפנסיה וההשתלמות שלה לצורך הסדר הנושים תוך תשלום מס של 35%, כי הודיעה למנהל המיוחד על כוונתה לפנות למס הכנסה לקבלת החזר, ואף אישר לה זאת, כי רצתה לבקש אישור מבית המשפט לפנות למס הכנסה, אך הדבר לא התאפשר לה בדיון. עוד טענה המבקשת כי לא דחתה את הגשת הבקשה למס הכנסה לאחר אישור הסדר הנושים, אלא המתינה עד שתסיים לאסוף את טפסי 106 מהמעסיקים בתקופות עבודתה השונות. כן טענה המבקשת כי הנושים אינם מתעניינים בהליך וכי המנהל המיוחד דואג אך ורק לשכרו. המבקשת הוסיפה וטענה כי היא פותחת דף חדש לאחר אישור הסדר הנושים, כשהיא ללא כספים כלשהם שיבטיחו את עתידה, וכי היא זקוקה מאד לכספים אלה לצורך לימודיה.

7.הכנ"ר ביקש לקבל התייחסות המנהל המיוחד לגבי ידיעתו אודות החזרי המס הצפויים (זה הגיב והודיע כי לא ידע על כך), והוסיף כי השאלה הרלבנטית היא האם הנושים ידעו על אפשרות החזרי המס ועל כך שיוכלו להגדיל את הדיבידנד המשולם להם, עת הסכימו להסדר הנושים. הכנ"ר המליץ גם למנהל המיוחד ולמבקשת להגיע להסכמה בדבר חלוקת כספי החזרי המס בין החייבת לבין קופת הכינוס (אך המלצה זו לא יושמה על ידי הצדדים).

8.עם מתן צו כינוס נכסים בהליך פשיטת רגל, מוקנים נכסי החייב לכונס הנכסים הרשמי או למנהל המיוחד שמונה. כמו כן, על החייב ליידע את המנהל המיוחד בדבר כל נכסיו. על החייב לפרט את כלל נכסיו בבקשת פשיטת הרגל אותה הוא מגיש, וככל שמתווספים נכסים נוספים לאחר הגשת בקשת פשיטת הרגל, עליו למסור מידע זה לבעל התפקיד שהתמנה. נכסים כוללים אף זכויות, לרבות זכויות עתידיות.

9.להיקף נכסיו של חייב יש חשיבות רבה לקראת גיבושו של הסדר נושים, שכן עמדתם של הנושים לגבי ההסדר המוצע נקבעת לאחר שמובאים בפניהם כלל הנתונים בעניינו של החייב, הכוללים, בין היתר, את יכולת השתכרותו, את הכנסותיו והוצאותיו, ואת נכסיו אשר יכולים לשמש מקור להסדר הנושים.

10.בענייננו, לא הובא בפני המנהל המיוחד ובפני הנושים המידע בדבר זכותה של החייבת לקבל החזרי מס בסכום של 34,000 ₪. אני דוחה את טענת המבקשת כי יידעה את המנהל המיוחד בדבר זכותה לקבלת החזרי מס וקיבלה את אישורו לכך. החייבת הפנתה ל"הודעה בדבר גיבוש הסדר נושים" שהגישה לבית המשפט ביום 22.1.12, אך כל שצויין שם הוא "2,000 ₪ החזר ממס הכנסה שמגיע לחייבת", ומובן שקיים הבדל רב בין הסכום שצויין על ידי החייבת, לבין הסכום שהיא זכאית לו בפועל. עוד הפנתה המבקשת למכתב ששלח המנהל המיוחד ביום 22.2.12 למס הכנסה, אך כל שנכתב במכתב זה הוא כי המנהל המיוחד מאשר לחייבת ו/או לבאת כוחה לפעול ולטפל בכל הקשור ובעניין חובה אל מול רשויות המס והקשור עם תביעת החוב שהוגשה על ידי מס הכנסה נגד החייבת. לפי הכתוב, נושא המכתב הוא חובה של החייבת למס הכנסה, ולא זכאותה להחזרי מס. גם אם כוונת המכתב הייתה כי החייבת תוכל לפנות למס הכנסה בנושא החזרים (שכן לא ראיתי אזכור לחוב של המבקשת למס הכנסה ואף לא לתביעת חוב של מס הכנסה), הרי נקודת המוצא הייתה הסכום של 2,000 ₪ שנזכר לעיל, הא ותו לא.

11.בהמשך לאמור בסעיף האחרון, אני דוחה את טענות החייבת כאילו לא הייתה לה כוונה להשהות את הפנייה למס הכנסה אלא המתינה לאיסוף טפסי 106. אין לשכוח כי מדובר בהחזרי מס לגבי השנים 2008-2010, בעוד הסדר הנושים אושר ב-21.6.12. לא הייתה כל מניעה להגיש את התביעה להחזרי מס במועד מוקדם הרבה יותר מאשר אוגוסט 2012, ויתרה מכך, הרי החייבת הודיעה עוד בחודש ינואר 2012, כי אחד המקורות להסדר הנושים הוא החזר ממס הכנסה, ולאחר קבלת מכתב המנהל המיוחד בחודש פברואר 2012, לא הייתה מניעה כי תפנה מייידית למס הכנסה בבקשה לקבלת ההחזר. אלא שמצטייר כי המבקשת פעלה בתחכום מסויים, המתינה לאישור הסדר הנושים, ורק לאחר שאושר וסברה כי תוכל לקבל את הזכויות המגיעות לה בלא לשתף בכך את נושיה, פנתה בבקשה להחזרי המס וכן הגישה את תביעתה בבית הדין לעבודה, כפי שנזכר לעיל.

12.מקובלת עלי טענת המבקשת כי החזרי המס מהווים למעשה חלק ממשכורתה, שהרי אילו לא היה מנוכה במועד תשלום המשכורת המס שהוחזר לאחר מכן, היו כספים אלה מתווספים לשכרה. ואולם, עסקינן בתקופת השנים 2008-2010, בעוד צו הכינוס ניתן ב-28.6.10, דהיינו עיקר התקופה היא התקופה שלפני מתן צו הכינוס, והחזרי המס מהווים נכס של החייבת ככל נכסיה האחרים. זאת ועוד, גם באשר לתקופה שלאחר צו הכינוס, אילו היה שכרה של המבקשת גבוה יותר, צפוי היה גם כי צו התשלומים החודשי יהיה גבוה יותר.

13.הטענה כי הנושים לא התעניינו בהליך, לאו טענה היא. ראשית, נדרשה הסכמתם להסדר הנושים, ואף נוהל מו"מ עם חלק מהם. כמו כן, המנהל המיוחד מייצג את האינטרס של הנושים, הסומכים על בעל התפקיד כי יעשה את המירב על מנת להשיג לנושים דיבידנד מקסימלי אפשרי. נטען גם כי עבור הנושים מדובר בטיפה בים, והם קיזזו את החוב כהוצאה מוכרת במס, בעוד שלחייבת מדובר בסכום מהותי ומשמעותי, אך גם טענות אלה לא ניתן לקבל, מאחר שלא הוכחו, ובנוסף, לפי קו מחשבה זה, ניתן יהיה ליצור חובות ולמוחקם כהרף עין, או לחלופין להימנע מהעמדת כלל נכסי החייב לרשות הליך פשיטת הרגל בטיעון האמור לעיל.

14.גם הטענה כי החייבת זקוקה לכספים אלה לצרכים שונים, אינה יכולה להוות שיקול שיש להתחשב בו. כל חייב היוצא מהליך פשיטת רגל זקוק לכספים, והמבקשת אינה שונה מאחרים.

15.הטענה כי אילו הייתה המבקשת יודעת על הסכומים שיתקבלו כהחזרי מס, הייתה נמנעת מפדיון כספי פנסיה והשתלמות תוך תשלום מס, אף היא אינה יכולה לעמוד. מדובר בכלל נכסי המבקשת שהיו אמורים לעמוד לרשות המנהל המיוחד, ומהם היה נגזר סכום ההסדר. אינני יודע אם הכספים שנפדו היו כספי פנסיה מוגנים או כספי גמל או אחרים שאינם מוגנים, אך ודאי שגם ללא הסדר נושים ניתן היה לממש כספים שאינם מוגנים. עם זאת, ניתן יהיה להתחשב בעניין זה בקבלת ההחלטה בדבר סכום החזרי המס.

16.בסופו של יום השאלה הנשאלת היא האם היה בידי הנושים המידע המלא לגבי זכויותיה הנוספות של המבקשת כנגד מעסיקתה לשעבר ובגין החזרי מס, והתשובה לכך היא שלילית (למעט לעניין החזרי מס בסך 2,000 ₪ עליהם הצהירה החייבת).