במסגרת הסדר טיעון, 24 שנות מאסר לאושרי אמסלם שהורשע ברצח אביו

הנאשם באמצעות שב"ס

1. ביום 30.9.2014 בשעות הערב שהה המנוח סלומון אמסלם ז"ל בביתו. בסביבות השעה 20:00 הגיעו לדירה הנאשם, בנו של המנוח, ביחד עם חברו רומן גריבוב, דקרו את המנוח בסכין וגרמו למותו. לאחר מכן נטלו את ארנקו של המנוח, את מכשיר הטלפון הסלולרי ואת מפתחות רכבו ונמלטו מהמקום.

            משנתפסו השניים הם הועמדו לדין, כל אחד בכתב אישום נפרד. הנאשם הואשם בעבירה של רצח בכוונה תחילה, עבירה לפי סעיף 300(א)(1) ביחד עם סעיפים 300(א)(2) ו- 300(א)(3) וסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין ועבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין.

2. לאחר שמיעת כל ראיות התביעה הגיעו המאשימה והנאשם להסדר טיעון לפיו יודה הנאשם בביצוע המעשים המיוחסים לו ויורשע בעבירות שבכתב האישום. כן הוסכם כי הצדדים יעתרו שלא להטיל על הנאשם את עונש החובה הקבוע לעבירת הרצח אלא עונש מופחת על פי סעיף  300א(א), שיעמוד בשל הרשעתו בכל העבירות על  24 שנות מאסר בפועל וכן עונש מאסר מותנה על פי שיקול דעת בית המשפט.

            כמפורט להלן החלטנו לקבל את בקשתם המשותפת של הצדדים ונפרט טעמינו.

3. הנאשם, יליד 1986, הוא בנם הצעיר של ר' א' ושל המנוח סלומון אמסלם ז"ל. משחר ילדותו אובחן הנאשם כילד חריג, מופנם, מתקשה ליצור קשר עם חברים, הסובל מהפרעות קשב וריכוז. בילדותו טופל בריטלין אולם לא התמיד בנטילת התרופות והתקשה להשתלב בלימודים. בהיותו נער כבן 16 החל הנאשם להריח דבק מגע והתמכר לשימוש בחומרים מסוכנים. בשנת 2004 אושפז הנאשם לראשונה במרפאה לבריאות הנפש ואובחן כסובל ממצב פסיכוטי. בשנת 2006 אושפז בשנית בשל מצב פסיכוטי חריף מלווה בסיכון, בשל איום בסכין על חבר של אחותו. בשחרורו צוין כי הוא סובל ממצב פסיכוטי חריף דמוי סכיזופרניה.

            מאז אותו אשפוז שולב הנאשם בטיפול מתמשך, שבמסגרתו אף אושפז בבתי חולים שונים. בשנת 2013, בעת אשפוזו בבית החולים שער מנשה, אובחן כסובל מסכיזופרניה פרנואידית כרונית. בהמשך אף נעצר בשל חשד לביצוע עבירת תעבורה ונשלח לבדיקה בתנאי הסתכלות, בה נקבע כי הוא  בר עונשין וכשיר לעמוד לדין. בעקבות זאת החל תהליך שיקומי בבית החולים שער מנשה שנמשך עד למעצרו בגין העבירות נשוא תיק זה.

4. מהראיות ששמענו ומחוות הדעת שהוגשו לעיוננו ניתן להתרשם כי בכל שנותיו זכה הנאשם לתמיכה ואהבה מבני משפחתו. ר' א', אמו של הנאשם, סיפרה כי המשפחה נאלצה לעבור דירה מספר פעמים כדי להתאים את מקום המגורים לנאשם. כך, כאשר נקלע הנאשם למצב פסיכוטי עברה המשפחה להתגורר בקיבוץ ליד אחותו של הנאשם ומשהתברר כי אינו משתלב במקום המגורים עברה המשפחה לחיפה להתגורר בסמוך לאחות אחרת. בסופו של דבר עברה המשפחה להתגורר בקריות.

            עוד סופר כי בשלב מסוים עשה הנאשם ניסיון להתגורר בגפו אולם בסופו של דבר חזר להתגורר עם הוריו.

5. הנאשם לא סיים בגרות, לא גויס לצה"ל ולא השתלב בעבודה מסודרת. תקופה מסוימת עבד עם אביו המנוח אך לא התמיד בעבודה זו. עוד התברר כי במשך השנים חבר הנאשם למספר מצומצם של חברים ובהם רומן גריבוב, איתם נהג לשתות ולעיתים אף לצרוך סמים.