בלס נ' מליחי אילן קבלנות

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה נתבעת הנתבעת לתשלום בגין עבודות מסגרות אשר בוצעו על ידי התובע במסגרת פרוייקט של הנתבעת בעבור רשות שדות התעופה. העבודות בוצעו בבית דגן ובאור יהודה.

1. אין עוררין, כי הצדדים היו קשורים ביניהם במערכת יחסים ארוכה, במסגרתה בוצעו עבור הנתבעת על ידי התובע מספר רב של עבודות אשר ככל הנראה היו אמנם דומות זו לזו.

2. אין עוררין, כי בין הצדדים נחתם הסכם אשר בהתאם לו נקבעו רכיבי העבודה והמחיר בגין כל רכיב ורכיב. זאת ועוד, אין עוררין, כי מלבד על 3 העבודות נשוא התביעה שולמה לתובע כל התמורה בגין העבודה אשר ביצע בעבור הנתבעת.

3. לטענת התובע, אמנם חתם על הסכם אל מול הנתבעת, ואולם לאור עלייה במחירי הברזל הועלה בהסכמה המחיר בגין עבודותיו. התובע מוסיף וטוען, כי בתחשיב המידות מקום בו מדובר במידה הפחותה ממטר יש להתחשב במידה כאל מטר. שתי טענותיו אלו של התובע לא הוכחו על ידו וזאת הגם, שלאור ההיסטוריה הארוכה של העבודות אשר בוצעו על ידי התובע, בנקל יכול התובע להוכיח טענותיו אלה על ידי הצגת חשבונות קודמים לתשלום המעידים על דרך החישוב ועל המחיר שהוסכם על ידי הצדדים.

טענות הנתבעת באשר להבדלים בתימחור עלו כבר בכתב ההגנה ומשבחר התובע להגיע לדיון בפני בית המשפט ללא ראיות הסותרות ראיות אלו, חזקה היא שאין בידו ראיות כאמור.

4. באשר לטענת הנתבעת לפיה היו ליקויים בעבודה אשר בעטיים לא שילמה לתובע. הנני מוצאת טענה זו כאמינה והראיה שהנתבעת שילמה לתובע, ללא עוררין, כל תשלום קודם ולא הוצגה בפני כל סיבה למחדלה מביצוע תשלום דווקא במקרה זה. אציין כי טענה זו של הנתבעת אף נתמכה באישור האדריכלית אשר צורף לכתב ההגנה והמעיד על קיומם של ליקויים. הנני מוצאת לציין, כי טענת התובע , כי חשבונות אלה לא שולמו הואיל ובשלב זה כבר הופסקה העבודה על ידו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהנתבעת שילמה לתובע תשלומים נוספים גם במועד המאוחר לחשבונות אלה וזאת כעולה מדף הנה"ח של הנתבעת אשר צורף לכתב ההגנה.

דא עקא, שהנתבעת לא הציגה בפני תחשיב ו/או תימוכין לעלות הליקוי בעבודת התובע. לעניין זה, הנתבעת מודה, כי קיבלה את העבודה ואולם טוענת, כי העבודה לקויה. משכך, הנטל עובר אליה להוכחת שווי הליקוי הואיל וטענתה היא בבחינת "הודאה והדחה". משכך, אמנם הנתבעת הוכיחה קיומו של נזק, ברם לא הוכיחה שוויו של נזק זה.

5. לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת, כי התובע זכאי לתשלום בגין העבודות אשר ביצע בהתאם לתחשיב אשר בוצע על ידי הנתבעת בכתב ההגנה דהיינו בסך 8,623 ₪ כולל מע"מ. הואיל וקבעתי כי אמנם היו ליקויים בעבודת התובע אינני מוצאת לחייב את הנתבעת בתשלום הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע העבודה.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סך 8,623 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בנסיבות העניין לא מצאתי ליתן צו להוצאות.

6. רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ד חשון תשע"א, 01/11/2010 במעמד הנוכחים.

לימור ביבי-ממן, שופטת

הוקלד על ידי: חניתה עזריה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: