בלייכר אלכסנדרה נ' כלל חב לביטוח ואח'

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה זו כנגד חברת הביטוח כלל וכנגד הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), בקשר לתאונה מיום 26/3/09 ולנזקים שנגרמו לרכבה. יצוין כי בתחילה תבעה התובעת את חברת הראל, אולם לאחר שנתברר שחברת כלל היא המבטחת של הנתבע, ביקשה לשנות את כתב התביעה והנתבעת 1 הוחלפה כמפורט בראש הפרוטוקול.

2.בפתח הדיון הצהיר ב"כ הנתבעת 1, כי כיוון שהנתבעת 1 היא מבטחת גם של התובעת וגם של הנתבע , הרי שללא קשר לאחריות לתאונה הם מוכנים לפצות את התובעת בגין חוות הדעת השמאית בסך 550 ₪, הנזק הישיר בסך 7,154 ₪, וכן ירידת הערך בסך 1,209 ₪ ובסך הכל 8,913 ₪, הכל בניכוי השתתפותה העצמית של התובעת במידה ויקבע כי היא אחראית לתאונה.

3.מדובר למעשה בעיקר הנזק הנתבע כאשר התובעת מאשרת כי דו"ח החוקר הפרטי בסך 1,732 ₪ לא היה צורך של ממש, אלא שהיא ביקשה לעצמה לדעת מי האחראי לתאונה, ולכן ברור כי אין מקום לפצות בגין נזק זה.

4.נמצא אפוא שכל המחלוקת נסובה סביב שאלת ההשתתפות העצמית של התובעת.

5. למעשה אין מחלוקת של ממש לגבי נסיבות התאונה. שני הצדדים הסכימו לשרטוט ת/1, ונסיבות התאונה הן ברורות. הנתבע 2 הוא שיצא מחניה תוך שביקש לפנות שמאלה והיה עליו לתת זכות קדימה לרכבים הנוסעים בדרך. הדברים מתחזקים דווקא בגלל הקרבה הגדולה לצומת כך שהנתבע היה צריך לצפות כי רכב יכול להגיע מכיוון זה. ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהן, ובעיקר לנוכח טענתה של התובעת כי בצומת יש כניסה צרה ולכן היא האטה מאוד, אינני מקבל את טענת הנתבע כאילו נסעה התובעת במהירות מופרזת.

6.אשר על כן, אני קובע כי הנתבע 2 אחראי לתאונה, כיוון שיצא מהחניה מבלי לבדוק היטב את הכביש ומבלי לתת זכות קדימה לרכבים הנוסעים בדרך.

7.לנוכח דברי נציג הנתבעת 1, כי אין מחלוקת על גובה הנזק למעט חוות הדעת של החוקר הפרטי שכבר ציינתי לעיל שאין מקום לפצות בגינה, אני מורה לנתבעים לשלם ביחד ולחוד לתובעת סך של 8,913 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 21/4/09 ועד למועד התשלום המלא בפועל, ובצירוף הוצאות משפט בסכום כולל של 300 ₪.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום א' אייר תש"ע, 15/04/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

הוקלד על ידי: רחל עמר