בליומין ואח' נ' עיריית בת ים ואח'

פסק דין

1. בפני תביעה, על הסך של 5,249 ₪, בגין נזק שנגרם לקטנוע מ.ר 64-917-36, בו נהג התובע, כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 1/7/10. התובע טוען כי בעת שנהג בקטנוע, בצומת הרחובות החשמונאים ויוספטל בעיר בת ים, סמוך לשעה 22:30, נתקל הקטנוע בבור בכביש [להלן- "המפגע"], איבד שיווי משקל והתהפך. כתוצאה מכך, טוען התובע כי נפל ונחבל בגופו והקטנוע ניזוק [להלן- "התאונה"].

2.התביעה הוגשה נגד עיריית בת ים, הנתבעת 1 [להלן- "העירייה"], אשר בתחום שיפוטה, כך על פי הנטען, נמצא היה המפגע בעטיו אירעה התאונה, ונגד מבטחתה, הנתבעת 2. התביעה נגד נתבעת 2 בינתיים נמחקה.

הנתבעת 1 הכחישה את נסיבות אירוע התאונה הנטענות ואת אחריותה לנזק. לחלופין טענה, כי ככל שיוכחו יסודות התביעה הרי שיש להטיל את האחריות על קבלן, אשר ביצע בזמנים הרלבנטיים לתאונה הנטענת, עבודות תשתית ותחזוקה ברחבי העיר עבור העירייה.

נגד הקבלן [להלן- "צד ג'"], הגישה העירייה הודעה לצד ג', בה טענה לחבותו בשפויה מכוח הסכם לביצוע עבודות בין העירייה לבין הקבלן, על פיו נושא האחרון באחריות לכל נזק שייגרם תוך כדי ביצוע העבודות ובקשר אליהן.

בהעדר הגנה מטעם צד ג', בהעדר התייצבות לדיון, ועל פי החלטות קודמות, ניתן לקבל ההודעה, אך הכל בכפוף לתוצאות תביעה העיקרית, שתוכרע להלן.

5.בדיון שהתקיים ביום 11/5/11 נשמעה עדות התובע ועדות סגן מנהל מחלקת תחזוקה בעירייה, מר אליהו שגיב [להלן- "עד ההגנה"].

בתום הדיון, ועל מנת לקדם את בירורו של התיק, התרתי לתובע להשלים הגשת מסמכים להוכחת טענותיו. כמו-כן התרתי לעירייה להגיש תגובתה למסמכים אלה ולצרף תיעוד על קיומן של שלטי אזהרה במקום ובעת הרלבנטיים. בהמשך לכך, הגיש התובע מסמכים נוספים והנתבעת הגיבה עליהם בכתב.

6.בירור התביעה מחייב דיון במספר מחלוקות – בראש ובראשונה בשאלה האם אמנם התרחשה התאונה באופן המתואר, מה המעשה או המחדל אשר גרמו לתאונה והאם מדובר במעשה או מחדל שיש לזקוף לחובת הנתבעת והמקימים אחריות מצידה לתאונה. שאלות נוספות קשורות לתוצאות התאונה ולקשר הסיבתי בין הנזק הנטען לבין אירוע התאונה, הכל אף בהתחשב בטיעוני הנתבעת לגבי ריבוי אירועים ותאונות בהם היה מעורב התובע. שאלה חשובה נוספת קשורה ליריבות, לאחר שהוברר כי הקטנוע שייך לאחיו של התובע, ולאחר שלא הצטרף כתובע נוסף ואף לא הגיש כל הודעה מטעמו, גם לאחר שהדבר התאפשר.

7.אקדים ואקבע כי התביעה הינה תביעה בגין הנזק לקטנוע. התובע הנכון בה הוא רק הבעלים של הקטנוע. התובע, כאמור, אינו הבעלים של הקטנוע, ודי בכך בכדי להביא לדחיית התביעה.

למעלה מהצורך אדון גם ביתר הטענות.

8.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בעדות התובע ועד ההגנה, במסמכים הנוספים שהוגשו, ובכלל הראיות, מצאתי כי מעורבותו של התובע בתאונת דרכים כרוכב קטנוע ביום 1/7/10 ופיצויו בגין נזקי גוף בגינה- מוכחת על פי מסמכים שלא נסתרו [כך על פי תיעוד על טיפול רפואי שקיבל התובע בסמוך לאחר התאונה, בו צוין כי התובע טופל לאחר חבלה בתאונת דרכים כרוכב אופנוע מיום 1/7/10, ובטופס סיכום אשפוז בבית חולים וולפסון עקב חבלה בתאונת דרכים, ממנו עולה כי התובע אושפז עקב כך בימים 1/7/10 עד 2/7/10].

אולם, התובע לא הניח גרסה ברורה ומשכנעת אודות המפגע בו נתקל בעת נהיגתו בקטנוע וזיקתו לאחריות הנתבעת. עדות התובע היא עדות יחידה שאיננה נתמכת בחומר הראיות, ואשר התגלתה כבעייתית וכזו שאינה מאפשרת להשתית רק על פיה ממצאים.

9.לטענת התובע, התאונה נגרמה עקב התקלות הקטנוע בבור בצומת הרחובות הנטען. להוכחת הטענה הציג תמונות, אשר לא תיארו בור מסויים, אלא עבודות שונות בכביש, והתובע לא ביאר את התרחשות התאונה על פיהן. עדות עד ההגנה, שאמנם לא שלל עבודות בכביש, אך לא זיהה המצולם בתמונות, לא סייעה לחיזוק גירסת התובע.

עדותו של התובע כללה אי בהירויות, סתירות ותמיהות: סתירה נמצאה בעדות התובע עת שהעיד כי פינה את הקטנוע ממקום התאונה באמצעות גרר של חברו: "הוא בא עם גרר והעמסנו את האופנוע", ובהמשך העיד כי פינה את הקטנוע באופן ידני: "לקחתי אותו ביד. אסור להשאיר על הכביש" [עמ' 5 לפרוטוקול]; עדותו של התובע כי פנה לקבלת טיפול רק לאחר מספר ימים [עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 10-13], סותרת את מסמך סיכום האשפוז על פיו אושפז כבר ביום התאונה הנטענת 1/7/10, וכשעה לאחריה; התובע טען כי מסר את הקטנוע לפירוק [עמ' 2 לפרוטוקול], אולם תבע רק את הנזק שנגרם לקטנוע על פי חוות דעת שמאי. גרסתו של התובע אף לקתה בחסר ראייתי, כאשר נמנע מלהעיד את עדות חברו "ניסים" אשר לטענתו הגיע למקום התאונה עם גרר וסייע לו בפינוי הקטנוע, או את בעל המוסך, חברו, אליו גרר את הקטנוע או את השמאי שהוזמן למוסך לבדוק את הקטנוע. עדויות אלה יכולות היו לחזק גרסתו אודות הזיקה בין החבלות באופנוע למקום התאונה הנטען, וחסרו הן, בעיקר על רקע כפירת הנתבעת ועל רקע הבעייתיות בגרסת התובע.

10.נוכח האמור לעיל, אני קובעת כי התובע לא הוכיח את נסיבות התאונה הנטענת. קרי: לא הוכח הקשר בין מעורבותו של התובע בתאונה ביום 1/7/10 לבין המפגע בתחום שיפוטה של העירייה, ולמעשה, לא הונחה תשתית לאחריות העירייה.

7.אשר על כן, התביעה נגד העירייה נדחית, וממילא נדחית גם ההודעה ששלחה נגד צד ג'.

התובע יישא בהוצאות הנתבעת 1 בסך של 200 ₪, וישלמו לנתבעת 1 תוך 30 יום מהיום.

ערעור ברשות כחוק.

פסק הדין יישלח לצדדים.