בלולו(עציר) נ' מדינת ישראל

החלטה

לפני ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה, (להלן "בימ"ש קמא"), אשר ניתנה ביום 23.11.09 על ידי כב' השופט נאסר ג'השאן בתיק 25197-11-09.

העורר הובא לדין בגין כך שאיים על שוטר שביעת את תפקידו בכך שאמר לו כי הוא ישים לו מטען, הוא יודע היכן השוטר מתגורר, איזה אוטו יש לו כל זאת בכוונה להפחידו. לעורר יוחסה עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז-1977.

בימ"ש קמא מצא כי קיימות ראיות לכאורה, אך בטרם יחליט בבקשה למעצר עד תום ההליכים האריך את מעצר העורר עד ליום 9.12.09 לשם קבלת תסקיר מעצר.

על החלטה זו של בימ"ש קמא מלין העורר ומבקש ביטולה במסגרת ערר זה.

לאחר שעיינתי בהודעת הערר, בהחלטת בימ"ש קמא ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערר.

עיון בחומר החקירה מראה כי קיימות ראיות שיש בהן פוטנציאל להביא להרשעת העורר בעבירה המיוחסת לו, במידה וראיות אלו יתקבלו על דעת בית המשפט. טענות העורר בסוגיה זו, יבחנו במסגרת הכרעת הדין על ידי בימ"ש שישמע את הריאות.

מבלי להתייחס לכל טענה וטענה מטענות העורר שפורטו על ידי בא כוחו, אומר כי לא מצאתי כל פגם בדרך בה הלך בימ"ש קמא, בנסיבות העניין.

אמנם העורר מבקש שעניינו יוכרע בהקדם, אך אין הדבר תלוי ברצונו הוא וכי משבית משפט ביקש להיעזר בכלים שהמחוקק העמיד לרשותו, והורה על הגשת תסקיר מעצר, אין לומר כי הוא טעה בהחלטתו, בנסיבות העניין עד למידה שמצדיקה התערבות בית משפט זה.

על בית המשפט המתבקש להחליט בבקשה למעצר עד תום ההליכים לבחון את כל ההיבטים הדרושים ובמקרים מסוימים להיעזר בכלי שהועמדו לרשותו ובין היתר תסקיר מעצר.

הגשת תסקיר מעצר דורשת הערכות של שירות המבחן, העושה מלאכתו נאמנה ובמסירות רבה, כך שלעניין הזמן שנקבע להמשך שמיעת הבקשה, גם כן, אין כל מקום להתערבות, כי הרי הדבר דורש ראיון עם העורר, שיחות עם הוריו ועוד פעולות נוספות שעל שירות המבחן לעשות, כך שפרק הזמן שנקבע נראה לי סביר.

על יסוד האמור לעיל אני מחליט לדחות את הערר.

ניתנה והודעה היום ח' כסלו תש"ע, 25/11/2009 במעמד העורר והמתמחה מר משה אורן ומר יטח.

כמאל סעב, שופט