בלוטשטיין ואח' נ' הרשקוביץ ואח'

החלטה

לפניי החלטה בבקשה למחיקת כתב ההגנה של הנתבעים 8-1 (להלן: "המשיבים") על הסף בטענה כי לא קיימו אחר צו גילוי מסמכים וצו למילוי שאלונים שניתנו לפי החלטתי מיום 19.5.2013.

המשיבים טוענים כי המסמכים המבוקשים נאספו על ידם (לרבות יומני העבודה שהתבקשו על ידי המבקשים ואשר היו מצויים בידי צדדים שלישיים), והם עומדים לרשות המבקשים, אשר צריכים, לטענת המשיבים, לשאת בעלות העתקתם/הפקתם. המשיבים טוענים כי דרישת המבקשים לקבל תצהירי גילוי מפורטים מטעם המשיבים מכבידה ומיותרת לאור העובדה שהמסמכים הועמדו זה מכבר לרשות המבקשים. עוד ציינו המשיבים בתגובתם כי כל המשיבים ענו על השאלון שהועבר אליהם, למעט המשיבים שאינם תושבי הארץ, אשר אמורים לענות על השאלון "בימים הקרובים", בלשון המשיבים.

תקנות 113-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") מחייבות בעל דין לפרט בתצהיר "מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו..." (תקנה 112), וכן, באם התבקש לכך, לגלות בתצהיר האם מסמך פלוני כלשהו "מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו..." (תקנה 113).

לפיכך, יש לדחות את טענת המשיבים כי אין הם נדרשים להמציא לידי המבקשים תצהיר כמתחייב לפי התקנות, וכי הם יצאו ידי חובת הגילוי בכך שהמסמכים המבוקשים הועמדו לרשות המבקשים. לא זו אף זו, על המשיבים לנסח את התצהיר מטעמם כמתחייב בתקנות, בהתאם לנוסח טפסים 11 ו-12 לתקנות. בעניין ניסוח התצהיר ציין השופט י' זוסמן בספרו "הכוונה היא למנוע מתן תשובות מתחמקות...על בתי המשפט לזכור כי סטיה מן הנוסח האמור, כמוה, בדרך כלל, כהתחמקות המסייעת בידי בעל הדין להחטיא את המטרה שלמענה נדרש לגלות מסמכים". הכלל הוא כי "המסמכים המאוזכרים בתצהיר טעונים פירוט ותיאור עד כדי זיהויים: אין די בהצהרה כללית, כגון 'חשבונות' או 'קבלות'" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) 434-433). בהתאם לאמור, לא זו בלבד שמחויבים המשיבים להעביר לידי המבקשים תצהירי גילוי מסמכים כלליים וספציפיים מטעמם, אלא שכאמור לעיל עליהם לפרט בתצהירים מטעמם את המסמכים שהם מעבירים לידי המבקשים באופן ברור שיאפשר את זיהויים. עוד יוסף כי גם מבחינה פרקטית נודעת חשיבות רבה להגשת תצהיר גילוי מסמכים בנוסף להעברת המסמכים עצמם: לעיתים מתעוררת במהלך שמיעת הראיות מחלוקת בשאלה האם מסמך מסוים נכלל במסמכים שהועברו לצד שכנגד, אם לאו. תצהיר גילוי מסמכים מפורט ימנע מחלוקת שכזו.

טענת המשיבים לפיה הדרישה למסור תצהירים בכלל ובפרט תצהירים מפורטים היא דרישה מכבידה, וכי המסמכים המבוקשים נוסחו באופן כוללני, ללא קשר למידת הרלוונטיות שלהם להליך, דינה להידחות. המדובר בטענות שנדחו בהחלטתי מיום 19.5.2013, בה התקבלה בקשת המבקשים לגילוי מסמכים. יתר על כן טענת ההכבדה היא טענה שמטבע הדברים דורשת תמיכה בתצהיר ולא ניתן לטעון אותה בעלמא, כפי שנטען על ידי המשיבים, אשר הגישו תגובתם בלא תצהיר כמתחייב לפי הדין.

על אף האמור לעיל, בשלב זה אין מקום עדיין להיעתר לבקשת המבקשים חרף הפרת צו הגילוי. כידוע, מחיקת כתב טענות של בעל דין עקב מחדלו לציית במועד לצו בית משפט בעניין גילוי מסמכים היא סנקציה חריפה (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט) 217). הדבר נכון שבעתיים עת מתבקש בית המשפט למחוק כתב הגנה של נתבע ובכך לתת הלכה למעשה פסק דין נגד הנתבע בהעדר הגנה. מסיבה זו ציין בית המשפט העליון כי "אין פלא בדבר איפוא, שבתי-משפט חזרו שוב ושוב על האזהרה כי אין מוחקים כתב-הגנה אלא במקרים קיצוניים הראויים לכך, והוא במקום שהנתבע פועל בזדון או שהתנהגותו מגלה זלזול חמור בבית המשפט. ואילו במקום שהנתבע פועל בתום-לב אך מתוך חוסר הבנה - ולו ברשלנות - לא ילקה במחיקת כתב ההגנה. מובן ששאלת תום הלב תוכרע בנסיבותיו של כל עניין ועניין, ויש שתום-לב יהפוך עורו ויעטה גלימת חוסר תום-לב, לאחר מתן ארכה והמשך המריית פי בית המשפט. מכל מקום, הכלל הוא, שמחיקת כתב-הגנה - בשל אופייה הדראסטי - בית-משפט לא ינקוט אותה אלא אם שוכנע, שכלו כל הקצין וכי אין להבין את התנהגות הנתבע אלא כהסתוללות ביריבו ובבית המשפט וכזלזול ברור וגלוי בחובתו" (ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין נ' מרדכי, פ"ד מו(3) 793, 800 (1992)).

לנוכח עקרונות אלה, באתי לכלל מסקנה כי בשלב זה יש ליתן למשיבים ארכה בת 14 יום להעברת תצהירים כלליים וספציפיים כמתחייב לפי התקנות.

באשר לשאלת הוצאות צילום/הפקת המסמכים - המבקשים לא התייחסו בתשובה מטעמם לטענות המשיבים בעניין זה, ואולם נראה ממכתב ב"כ המבקשים מיום 10.7.2013 כי המבקשים מוכנים לשאת בעלות הפקת/צילום המסמכים (נספח א5 לתגובת המשיבים), כך שאין כלל מחלוקת בעניין. כמובן ששאלת הוצאות צילום/הפקת המסמכים תיבחן מחדש בסיום ההליך, בהתאם לתוצאותיו, במסגרת פסיקת ההוצאות הסופיות.

בנוסף לאמור טענו המבקשים כי המשיבים 8-2 לא קיימו אחר הצווים לשאלונים, וכי המשיב 1 ענה על השאלון באופן שאינו מספק. מנגד, המשיבים טענו כי ענו על השאלון למעט המשיבים שאינם תושבי הארץ שאמורים לענות "בימים הקרובים", בלשון המשיבים. ברם לתגובתם צירפו המשיבים תצהיר תשובות לשאלון מטעם המשיבים 1 ו-3 בלבד, עליו חתום המשיב 1. לפי החלטתי מיום 19.5.2013, ניתן צו למתן תשובות לשאלון זהה המופנה לכל אחד מן המשיבים 5-8, וכן צו למתן תשובות לשאלון זהה אחר שהופנה לכל אחד מן המשיבים 3-1, וזאת לאחר שנדרשו המבקשים לצמצם את כמות השאלות בשאלון המופנה למשיבים 3-1. על כן נדרש כל אחד מן המשיבים לענות בתצהיר נפרד על השאלון שהועבר אליו, כאשר התצהיר ינוסח בהתאם לנוסח טופס 9 לתקנה 109 לתקנות.

באשר לתצהיר התשובות לשאלון מטעם המשיב 1: ראשית, בניגוד לטענת המבקשים שנטענה בעלמא, התצהיר מנוסח באופן מניח את הדעת בהתאם לטופס 9 לתקנה 109 לתקנות. שנית, התשובות לשאלות 1(ב), 6(א), 6(ב) ו-9(ה) מפנות למסמכים ללא כל פירוט. לא ברור האם המסמכים להם מפנות התשובות הועברו לידי המבקשים, בייחוד לנוכח כך שהמשיבים לא ערכו תצהירי גילוי מסמכים כלליים וספציפיים מטעמם, כמתחייב לפי הדין. על כן, בנסיבות הקיימות, המשיב 1 ישלים את התשובות בפירוט, כפי שהתבקש בשאלון, ולא יסתפק בהפנייה למסמכים שספק אם הועברו לידי המבקשים;

מאידך יש לדחות את טענות המבקשים לגבי שאלות 2(ד), 4(א9 ו-9(ג) שכן המשיבים 3-1 לא נשאלו מראש בשאלון אודות הפרטים החסרים לטענת המבקשים. כך למשל לא נשאלו המשיבים 3-1 "כיצד ומתי ניתנה הסכמת התובעים לשינויים" (תשובת המבקשים עמ' 5). ככל שהמבקשים אינם שבעי רצון מהתשובות שניתנו על ידי המשיב 1 לאי אלו מהשאלות, עליהם לפנות בבקשה מתאימה להורות למשיב 1 לענות על השאלות שהתשובה עליהן אינה מניחה את דעתם, ולא לעתור למחיקת כתב ההגנה בטענה כי המשיב 1 לא קיים אחר הצו.

שאלה 2(ה) והסיפא לשאלה 9(ו) הן אכן שאלות משפטיות שהמשיב 1 לא מחויב לענות עליהן. יחד עם זאת השאלה המצויה ברישא לשאלה 9(ו) - "על סמך איזה סעיף בהסכם התמ"א הוגשה הבקשה לשינויים" - אינה רק שאלה משפטית וכל אחד מן המשיבים 3-1 נדרש לענות עליה.

שאלה 3 ושאלה 11 לא נענו במלואן ויש לענות עליהן בפירוט המתבקש. גם שאלה 4(ה) וכן שאלות 9(א) ו-9(ב) הן שאלות לגיטימיות שעל המשיבים 3-1 להתכבד ולענות עליהן. מנגד שאלות 4(א) ו-4(ד) נענו באופן המניח את הדעת בכל הנוגע למשיב 1.

נתתי דעתי לטרונית המבקשים על כך שהמסמכים הנזכרים בתשובות המשיב 1 לשאלות 1(ב), 2(א), 2(ד), 4, 6(א), 8(ב) לא צורפו לתשובה, אלא שאין חובה על בעל דין לצרף מסמכים לתשובותיו לשאלון, ותרופתם של המבקשים בעניין זה תהיה בהגשת בקשה מתאימה לגילוי מסמכים ספציפיים.

לאור האמור לעיל ניתנת ארכה בת 14 יום למשיבים 3-2 ו- 8-5 לקיים אחר הצווים לשאלונים מיום 19.5.2013. ניתנת ארכה זהה למשיב 1 להעביר לידי המבקשים תצהיר מתוקן של תשובות לשאלון בהתאם לאמור לעיל. ימי הפגרה יביאו במניין הימים.

המשיבים ישאו בהוצאות הבקשה בסך 5,000 ש"ח.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ד, 12 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.