בכר נ' בנק דיסקונט סניף הקריה ואח'

פסק דין

א.התביעה ובעלי הדין

בפני תביעה למתן פסק דין הצהרתי בגידרה עותרת התובעת למתן הצהרה כי היא איננה חייבת כלל ועיקר בתשלום החוב הפסוק מושא תיק הוצל"פ ת"א 01-48054-08-04 (להלן בהתאמה: "החוב הפסוק" – "תיק ההוצאה לפועל") שכן התובעת לא חתמה באופן כלשהוא על הסכם מיום 18.5.08 שנחתם בין הנתבע מזה ובין מרק בכר (להלן: "מרק") כחייב עיקרי מזה (להלן: "ההסכם") והנתבע מזה וכי החתימה הנחזית להיות חתימת התובעת כערבה לביצוע ההסכם (להלן: "החתימה שבמחלוקת" או "חתימת הערבות") לא נחתמה על ידה.

ב.עיקר טענות בעלי הדין

1.התובעת טוענת כי צורפה כחייבת נוספת לתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגד מרק.

2.התובעת מוסיפה וטוענת כי צרופה כחייבת נוספת לתיק ההוצאה לפועל לאור בקשת הנתבע והחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 5.2.09 ועל רקע טענת הנתבע כי התובעת ערבה לחובו של מרק כלפי הנתבע.

3.התובעת טוענת כי לא חתמה כלל ועיקר כערבה להתחייבות מרק בהסכם וכי חתימת הערבות איננה חתימתה שכן, היא לא נחתמה על ידה.

4.הנתבע – הגיש כתב הגנה וטען כי במסגרת הליכים להסדרת חובו של מרק כלפי הנתבע הציע רו"ח סלומון שפעל מטעמו של מרק (להלן: "סלומון") כי התובעת, אימו של מרק תערוב לקיום התחייבויות מרק כלפי הנתבע. בין לבין ניתן נגד מרק ביום 28.4.08 פסק דין המחייב אותו לשלם לנתבע קרן חוב בסך 167,985 ₪ בצירוף ריבית, הוצאות ושכר טרחה וכי תיק ההוצאה לפועל נפתח לביצוע פסק הדין האמור.

5.להלן טוען הנתבע כי ביום 18.5.08 הגיעו התובעת ומרק למשרדי ב"כ הנתבע וחתמו בפני ב"כ הנתבע עוה"ד גילה כץ (להלן: "עו"ד כץ") על ההסכם לפירעון חובו של מרק ועל כתב הערבות.

6.הנתבע הוסיף וטען כי התובעת מנועה ומושתקת לכפור בחתימת הערבות שכן קודם לצרופה לתיק ההוצאה לפועל וביום 22.1.09 נמסר לתובעת העתק ממכתב התראה ששיגר הנתבע למרק ביום 19.1.09 ובו נאמר כי, אם מרק לא ישלם את התשלומים על פי ההסכם, ינקוט הנתבע בהליכים הן נגדו והן נגד התובעת כערבה (להלן: "מכתב ההתראה") וכי התובעת לא העלתה אז, כל טענה כי איננה ערבה לחובות מרק.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ג.המחלוקת

הפלוגתא היחידה הצריכה להכרעה בתובענה זו הינה, האם הוכח כי חתימת המחלוקת נחתמה על ידי התובעת בבחינת חתימת ערבות.

ד.1.מינוי מומחה מטעם בית המשפט

1.1התובעת הסתייעה בחוות דעת של מכון נפתלי לזיהוי כתב יד (להלן: "מומחה התובעת") אשר קבע בין היתר כי:

"פשטות החתימה אינה מאפשרת אלא לקבוע כי קיימת אפשרות שחתימת המחלוקת מזוייפת".

1.2מנגד, נסמך הנתבע על חוות דעת של גב' סימה אנקונה מומחית להשוואת כתבי יד (להלן: "מומחה הנתבע") וזו ציינה בחוות הדעת בין היתר:

"מצאתי מספר תכונות כתיבה...המצביעות על אפשרות כתיבת החתימה על ידי כותבת הדוגמאות בשם סימה בכר".

1.3לאור חילוקי הדעות בין מומחה התובעת מזה ומומחה הנתבע מזה, מיניתי בהסכמת ב"כ בעלי הדין את הגב' הראל דבורה גרפולוגית בהכשרתה כמומחית מטעם בית המשפט (להלן: "המומחית"), וקבעתי, מכח הסכמת בעלי הדין, כי חוות דעת המומחית תהיה עם הגשתה חוות הדעת היחידה בתיק ובית המשפט לא יתחשב בחוות הדעת שהוגשו מטעם בעלי הדין (עמ' 4, 3 לפרוטוקול ישיבת יום 2.5.10).

בחוות דעת מיום 14.6.10 קבעה המומחית: