בכר ואח' נ' יאיר ואח'

פסק דין

עניינה של תביעה זו בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 24.12.10.

לטענת התובע – רכב אשר הגיע משמאלו לא ציית להוראות תמרור עצור ואף נאלץ להתחמק, בשל כך, מאוטובוס אשר נסע בנתיב נסיעתו וסוף דבר פגע בו, עת הוא נסע בדרך החוצה וגרם לו לנזק.

למעשה, חברת הביטוח של הנהג הנתבע פיצתה אותו, אך לא במלוא הנזק, אלא רק ב-85% ממנו תוך טענה כי אף הוא טוען לרשלנות תורמת.

התובע דוחה טענה זו מכל וכל ואף תמך טענה זו במיקום הנזק שנגרם לרכבו, בחלק האחורי בו, כל שלטעמו חלף כמעט לגמרי על פני הנהג הנתבע, עד לרגע הפגיעה.

הנהג הנתבע לא התייצב לדיון והנתבעת 2 שהיתה ערה לכך ביקשה לקיים את הדיון בהעדרו מתוך הנחה, כך ציינה, שאת טענותיה יכולה לתמוך על סמך גרסתו של התובע בלבד.

בהיות גרסתו של התובע בלבד בפניי אין כל דבר אשר יכול לסתור אותה ואני מקבלת אותה במלואה ומשכך – לא מצאתי כל רשלנות תורמת באופן נהיגתו.

על כן אני קובעת, כי היה מקום שחברת הביטוח תפצה את התובע במלוא הנזק אשר נגרם לו.

אלא, שגם בעניין זה נפלה מחלוקת בין הצדדים.

לטעמה של חברת הביטוח הנזק אשר דרש התובע הוא מופרז, הנזק שהוערך ע"י השמאי מטעמו אף הוא מופרז ואין מקום לשלמו.

מטעם הנתבע העיד שמאי, אשר סבור, כי הגם שהשמאי מטעם התובע קבע, כי יש מקום להחליף את הכנף הימנית של הרכב לא היה מקום לעשות כן והא ראיה שהכנף תוקנה סוף דבר ולא הוחלפה ועוד ציין, כי אף הערכת ירידת הערך היא שגויה, שכן הרכב סבל מפגיעה קודמת וזו לא נלקחה בחשבון כלל ועיקר.

באשר להחלפת הכנף – ציין התובע, כי הוא מכר את הרכב טרם תיקונו ותוך שקיזז ממחיר הרכב את מחיר הנזק שהוערך, כך שאין לבוא עימו חשבון בשל כך שקונה הרכב בחר לתקן את הכנף חלף החלפתה. לו בו היו תלויים הדברים הוא היה מחליף את הכנף.

באשר לפגיעה הקודמת – אישר התובע כי ברכב היתה פגיעה קודמת, אלא שזו לטעמו מזערית ואין בה כדי להשפיע.

שמענו את השמאי מטעמה של הנתבעת, עיינתי בחוות דעת שני השמאים, זה מטעם התובע וזה מטעם הנתבעת.

לאחר עיון בכל אלה מצאתי, כי יש מקום לקבל את דרישת התובע, ביחס לקבלת מלוא הנזק באשר לנזק שנגרם לרכבו. הנזק הוערך ע"י שמאי, אשר קבע, כי יש מקום להחליף את כנף הרכב וזכאי היה התובע להחליפה בכנף חדשה.

אין בכך שמצא קונה מטעמו לתקנה תיקון שהוא הסתפק בו, כדי לרצות את התובע ובכך הצדק עימו.

על כן זכאי הוא למלוא הסכום שקבע השמאי מטעמו באשר לרכיב זה.

יחד עם זאת, באשר לרכיב ירידת הערך, צודק השמאי מטעמה של הנתבעת, שכן הרכב עבר פגיעה קודמת ועל כן יעמוד רכיב זה של הנזק על סך 2,900 ש"ח, כפי שקבע השמאי מטעם הנתבעת ולא על סך 3,150 ש"ח כפי שקבע השמאי מטעם התובע.

על כן זכאי התובע לתשלום של הנזק שנגרם לרכבו בסך 12,249 ש"ח וכן רכיב ירידת הערך בסך 2,900 ש"ח וכן שכ"ט שמאי בסך 1,160 ש"ח. סה"כ 16,309 ש"ח.

מסך זה שילמה הנתבעת לתובע 6,460 ש"ח ועל כן עליה לשלם לו את היתרה בסך 9,849 ש"ח וכן 400 ש"ח הוצאות. סה"כ 10,249 ש"ח.