בכר ואח' נ' אצלן ואח'

החלטה

הבקשה

המבקש הגיש בקשה לבית המשפט כי יפסול עצמו מלהמשיך לדון בתביעה שהגישה המשיבה נגדו. הבקשה הוגשה על ידי המבקש, הוא הנתבע והתובע שכנגד, ביום הדיון, 25.4.13, שעות ספורות בטרם החל הדיון, כשהיא נושאת כותרת "בקשה דחופה".

לשיטתו של המבקש, גיבש בית המשפט את דעתו.

לטענת המבקש, בדיון שנערך לפניי ביום 2.12.12 טען כי בית המשפט לתביעות קטנות נעדר סמכות לדון בתביעות, שעניינן סכסוך חוזי בין שותפים, טענה שנדחתה על ידי. מוסיף המבקש וטוען כי בהחלטתי בפרוטוקול מיום 2.12.12 לפיה קבעתי כי "לדברי הנתבע, לא שילם לתובעות את חלקו בחשבונות החשמל והארנונה, משום שהקופה של העסק המשותף נותרה חייבת לו כסף" קבעתי עובדות חסרות בסיס, ותיאר את בית המשפט כ"בית משפט שדה" (סע' 9 לבקשה). עוד טען המבקש כי הוראתי, לפיה על המבקש להמציא מסמכים מרואה החשבון, מעידה על כך כי גיבשתי את דעתי.

המבקש מתייחס, בין היתר בבקשתו, להחלטתי מיום 6.1.13, בבקשה שהגישה המשיבה לפי פקודת ביזיון בית המשפט. בהחלטה קבעתי כי, בטרם אדון בבקשה, על המבקש להמציא לתובעת כל מסמך הנדרש לה, הנמצא בידיו של רו"ח שי חיימוב.

לטענת המבקש, החלטות אלה הינן חד צדדיות, ומהן עולה כי בית המשפט גיבש דעתו לגבי הסכסוך.

המבקש מתייחס בבקשתו לטענות לגופה של התביעה, בין היתר, לטענה לפיה התפרקה השותפות, וכן לתצהיר שהוגש על ידי רואה החשבון עו"ד שי חיימוב, שזומן על ידו למסור עדות בדיון, שהיה קבוע ליום 25.4.13. עוה"ד חיימוב התייצב לדיון, אך לא נשמע, בשל דחיית הדיון, לצורך מתן החלטה.

מוסיף המבקש וטוען כי המשיבה שירתה במשטרה, וטוען כי די בכך כדי לחייב את פסילתו של בית המשפט מלדון בתיק, מחשש שקיימת היכרות ביני לבין המשיבה.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

עיקרי העובדות

בתביעתה עותרת המשיבה לחייב את הנתבע, הוא המבקש, לשלם לה סך של 19,369. לטענתה, היו השניים שותפים, ולאחר פירוק השותפות, שילמה היא את החשבונות. התביעה הוגשה בחודש מרץ 2011.

בכתב ההגנה, טען המבקש, בין היתר, כי השניים התכוונו להקים חברה, שלא הוקמה בסופו של דבר. עוד נטען בכתב ההגנה כי טענתה של התובעת, לפיה הוקמה שותפות לניהול משותף של ה"טברנה של יורגו", היא מצג שיקרי.

ביום 7.2.12 עתר המבקש לזמן את עו"ד חיימוב לדיון, בהיותו עורך הדין ורואה החשבון של "הטברנה" בה הועסקה המשיבה – התובעת (כך בבקשה), ובהכירו את הסכסוך שבין המבקש למשיבה מבחינה משפטית וחשבונאית.

בדיון, שהתקיים ביום 15.2.12 הביע המבקש נכונות לקחת חלק בהליך גישור.

ביום 27.11.12, לאחר שהתקיימו שני דיונים, פנה המבקש בבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום, מהטעם שאין התובעת רשאית לתבוע בשם ה"טברנה", שכן מי שניהל את עסקי ה"טברנה" – מול רשויות המס, הם לירן קמביסיס וחברת מושונוב נכסים בע"מ. הבקשה, שהוגשה ימים ספורים לפני הדיון, הועברה לתגובת התובעת.

במהלך הדיון, שהתקיים כאמור ביום 2.12.12, חזר המבקש על בקשתו להעביר את הדיון לבית משפט השלום, מהטעם שהוא מבקש לתבוע, במסגרת התביעה שכנגד שהוגשה על ידו, סכום גבוה, שאינו בסמכות בית המשפט לתביעות קטנות. לשאלת בית המשפט, השיב המבקש, כי התביעה טרם הוגשה על ידו. המבקש לא חזר על נימוקי הבקשה כפי שהוגשה, אלא עתר להעברת הדיון לבית משפט השלום, מטעם שונה, כפי שפורט לעיל.

במהלך הדיון, שהתקיים כאמור ביום 2.12.12, אמר המבקש בין היתר "נכון שאני צריך לשלם 2,511 ₪, שזה חלקי בארנונה של סוף שנת 2012". לגבי חשבון החשמל, טען המבקש כי רק במהלך הדיון למד כי הוא נתבע להשיב חלק מהתשלום לחברת החשמל.

על מנת לאפשר לנתבע, הוא המבקש, לבדוק את זכויותיו ואת חובותיו בחשבונות של העסק, ובהתייחס לדבריו, לפיהם אכן היו השניים שותפים, נדחה הדיון, תוך שהוריתי לנתבעת להמציא לידיו מסמכים מרואה החשבון של העסק.

ביום 13.1.13 הגיש המבקש כתב תביעה שכנגד, במסגרתה עתר, בין היתר, להעביר את התיק לבית משפט השלום. ביום 22.4.13 הגיש המבקש בקשה לזמן מטעמו את עו"ד שי חיימוב לדיון שעתיד היה להתקיים ביום 25.4.13