בכור ואח' נ' בולדו ואח'

פסק דין

בפני תביעה ותביעה שכנגד הנוגעות להסכם שכירות דירה שנכרת בין הצדדים.

הצדדים חתמו על חוזה שכירות, במסגרתו השכירה הנתבעת (להלן: "בולדו") לתובע (להלן: "בכור") דירה, החל מיום 10.10.08, למשך שנה.

בתביעתו תובע בכור, כי בולדו תשיב לידיו שטרי חוב שמסר לה בעת החתימה על החוזה, תשיב לו 3,000 ₪ שנתן לה כבטחונות עם חתימתו, ותשיב לו סכום של 180 ₪ עבור ברז שרכש והתקין בדירה.

בתביעה שכנגד תובעת בולדו סכום של 2,400 ₪ עבור סיוד הדירה, וסכום של 2,150 ₪ עבור תיקון התריסים בדירה.

יצוין כי הצדדים האריכו בטיעוניהם, הן בכתב והן בעל פה. בפסק דין זה אדון רק בטענות הרלוונטיות לענינים נשוא התביעה והתביעה שכנגד, כפי שפורטו לעיל.

בהתאם לסעיף 25 להסכם השכירות, הפקיד בכור בידיה של בולדו פקדון בסך 3,000 ₪. על פי אותו סעיף, המשכיר רשאי להשתמש בסכום זה לצורך כיסוי תשלומים שהשוכר לא שילם, ולצורך תיקון נזקים שגרם השוכר. לטענת בולדו, לבכור נותר חוב לעיריה עבור מים, וכמו כן עלויות הסיוד ותיקון התריסים בהן נשאה עולות על סכום הפקדון, ועל כן רשאית היא שלא להשיבו לבכור.

מן המסמכים שצרף בכור לכתב התביעה עולה, כי החוב לעיריה שולם.

לגבי סיוד הדירה – בסעיף 10 לחוזה התחייב בכור לסייד את הדירה בצאתו ממנה. בכור טוען, כי הואיל והדיירת שהתגוררה לפניו לא סיידה את הדירה בצאתה, הוא סייד את הדירה בכניסתו אליה, בידיעתה של בולדו, ועל כן לא היה צורך לסיידה שוב. ואולם משהתחייב בכור לסייד את הדירה בצאתו, הרי שהיתה מוטלת עליו החובה לעשות כן. אם רצה לשנות התחייבות זו, או לבטלה, למשל בשינוי מועד הסיוד למועד כניסתו לדירה במקום מועד צאתו ממנה, הרי שהדרך לעשות כן היתה על ידי הסכמה עם בולדו על שינוי הסעיף האמור בהסכם. ללא הסכמה כזו, הסעיף בהסכם מחייבו, והוא לא יצא ידי חובתו באמצעות סיוד הדירה בכניסתו.

יחד עם זאת, הואיל והדירה סוידה בעת כניסתו אליה, ולאור העובדה שחלפו מספר חודשים בין צאתו ממנה לבין סיודה על ידי בולדו, איני סבורה כי בולדו זכאית למלוא עלות הסיוד לפי הקבלה שהגישה. אפסוק לזכותה בגין הוצאות הסיוד סכום של 1,500 ₪.

לגבי תיקון התריסים – לטענת בולדו, בכור גרם נזק לתריסים, וכן פרק את מסגרות האלומיניום שלהם, הניחן במחסן והן נגנבו. מנגד טען בכור, כי התפוררות שלבי התריסים נגרמה כתוצאה מבלאי טבעי, וכי את המסגרות אכסן במחסן נעול. לא הובאו ראיות לגבי המצב בו היו התריסים בעזיבת בכור את הדירה. משכך, לא ניתן לקבוע, כי בכור גרם נזק לתריסים, וכי לא מדובר בבלאי טבעי. בנוסף, לא הובאו ראיות לכך שהתיקון נעשה כך שהתריסים הוחזרו למצבם הקודם, ועלותו אינה טומנת בחובה שיפורו של המצב הקודם. משכך, טענותיה של בולדו בענין זה נדחות.

בכור טוען, כי עם כניסתו לדירה התקין ברז חדש בכיור האמבטיה, שעלותו 180 ₪. בכתב ההגנה מטעמה בולדו לא חלקה על כך. לכן זכאי בכור להשבה של סכום זה מבולדו.

בסיכומו של דבר, זכאית בולדו לנכות מהפקדון בסך 3,000 ₪ שהופקד בידיה, סכום של 1,500 ₪. את היתרה, בצירוף 180 ₪ עבור הברז שהתקין בכור, עליה להשיב לו.

אשר על כן הנני מורה, כי בולדו תשיב לבכור את שטרי החוב שמסר לה, וכן סכום של 1,680 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום המלא בפועל. כמו כן תשלם בולדו לבכור הוצאות משפט בסכום של 400 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ט סיון תש"ע, 01 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: