בכור הושנג נ' חיו דורון ואסתר

החלטה

בשנת 2007 הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום בירושלים, כנגד המשיבים ונתבעים נוספים, בטענה כי הללו ביצעו התחברות בלתי חוקית לקו ביוב עירוני הממוקם בשטח חצר הבית המשותף בו הוא מתגורר, על מנת לעשות שימוש בערכת הביוב העירונית ביחידות דיור שבנו הם והנתבעים הנוספים בלא היתר. עקב ההתחברות הבלתי חוקית, כך נטען, נגרמה סתימה בקו הביוב, ושפכים גלשו לחצר ביתו של המבקש ולמעבר הציבורי במקום. הסעדים שביקש המבקש בתביעתו היו ניתוק הבניין מקו הביוב ופיצוי כספי על נזקיו.

המשיבים (ושני נתבעים אחרים) לא הגישו כתב הגנה. לדיון שנקבע הם לא התייצבו, והמבקש ביקש כי יינתן נגדם פסק דין בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות. המבקש הודיע כי הוא מסתפק בינתיים בסעד הכספי, ועל פי ההכרעה שתינתן בתביעה כנגד יתר הנתבעים ישקול את דרכו ביחס לבקשה לצו עשה (היינו, ניתוק הבניין מקו הביוב). בו ביום (15.7.08), ניתן נגד המשיבים (והנתבעים האחרים שלא התייצבו) פסק דין בהיעדר הגנה, ולפיו עליהם לשלם למבקש 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ושכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪.

המשפט המשיך להתנהל בבית משפט קמא (כב' השופט י' שמעוני, סגן נשיא). משנשמעו הוכחות, המליץ בית משפט קמא בפני התובע לחזור בו מתביעתו, והתביעה כנגד יתר הנתבעים נדחתה בהסכמתו, מבלי שחויבו בדבר. פסק הדין הדוחה את התביעה ניתן ביום 5.7.10. לא למותר לציין, כי כעולה מתשובת המשיבים לבקשה שלפניי, הובאו בפני בית המשפט ראיות מטעמה של חברת הגיחון, ומהן עלה כי הבניין מחובר כדין לקו הביוב מעת בנייתו.

ביום 1.8.12 פנו המשיבים לבית המשפט קמא בבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדם בהיעדר הגנה ולהורות על הארכת מועד להגשת בקשה זו. בבקשתם פרטו המשיבים את מצבם הכלכלי הקשה, והסבירו כי בשל המצוקה הרבה בה הם חיים לא הצליחו לשכור את שירותיו של עורך דין, וממילא סברו לתומם כי המדובר בתביעת סרק שתידחה (כפי שאכן ארע בסופו של דבר). משכך, נוצר מצב אבסורדי ולפיו דווקא נגד מי שהוא "חוליה חלשה", שלא מצא כוחות נפש ואמצעים כספיים להתמודד עם התביעה, ניתן פסק דין המחייב אותו בתשלום עבור נזק שלא נגרם כלל למבקש, בעוד שנגד יתר הנתבעים נדחתה התביעה.

ביום 1.11.12 קיבל בית משפט קמא את הבקשה להארכת מועד וביטל את פסק הדין שניתן נגד המשיבים, תוך שחייבם בהוצאות בסכום של 1,000 ₪. בית המשפט הורה למבקש להודיע בתוך 30 יום אם הוא עומד על בירור התובענה נגד המשיבים.

החלטה זו היא העומדת ביסוד הבקשה שלפניי.

דין הבקשה להידחות, משלא נמצאה לי עילה להתערב בהחלטתו הנכוחה של בית משפט קמא.

על פניו, סיכויי ההגנה של המשיבים נראים טובים ביותר, וזו השאלה העיקרית שיש לבחון (רע"א 6905/11 גולדברג נ' רובנר, מיום 31.12.12). בענייננו נראה, כי חוסר הצדק שבדחיית הבקשה בולט באופן מיוחד, שהרי התברר בדיעבד שהתביעה משוללת יסוד. עקרון סופיות הדיון לו טוען המבקש אינו חזות הכל, ובנסיבות המתוארות אני סבורה כי העוול שייגרם בקבלת עמדתו של המבקש הוא השיקול המכריע. בנוסף, מתצהירם של המשיבים, כפי שהוגש לבית משפט קמא בתמיכה לבקשתם, מצטיירת תמונה של משפחה מוחלשת, החיה על קצבת נכות ומוכרת לשירותי הרווחה. אין המדובר אפוא בבעל דין שזלזל בבית המשפט אלא במי שהתקשה להתמודד עם התביעה, וסבר לתומו כי ניהולה על ידי יתר הנתבעים יביא ממילא לדחייתה גם כלפיו, בהיותה חסרת כל תשתית. בא כוח המשיבים הסכים להושיט להם סיוע משפטי ופנה בשמם בבקשה העומדת ביסוד החלטה זו מבלי לקבל שכר, והסתפק בתשלום סמלי עבור הוצאותיו.

משיקולים אלה, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪.

המזכירות תעביר לידי ב"כ המשיבים את הערבון שהפקיד המבקש.

המזכירות תמציא את העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ג' אב תשע"ג, 10 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: