ביתס

החלטה

בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר התיצבות מטעם הנתבעים ביום יב' אלול תשע"א – 11.09.2011. הבקשה הוגשה על ידי הנתבע 2. יצוין, כי הנתבעת 1 היא חברה שאיננה פעילה (אם כי אין אינדיקציה כי נמחקה).

תובענה זו הוגשה עוד בשנת 2009.

נתקימו מספר דיונים, אליהם התיצב הנתבע 2. הנתבעת 1, שכאמור איננה פעילה, לא התגוננה ולא היתה התיצבות מטעמה. הצדדים הופנו לגישור.

בדיון מיום יב' טבת תשע"א - 19.12.2010, אפשר בית המשפט, כב' השופטת נ. שמואלי מאייר, לנתבע 2, להגיש אשור על מצבה של הנתבעת 2, שנטען שהיא "בפשיטת רגל", אך לא הוגש אישור כלשהו על פירוק, אלא על היות החברה חסרת פעילות.

בדיון נוסף שהתקים ביום ג' סיון תשע"א – 05.06.2011, גם הוא בפני כב' השופטת נ. שמואלי מאייר, הופנו הצדדים לגישור, על אף אי-התיצבות מי מטעם הנתבעת 2. יצוין, כי מדברי הנתבע 1 באותו דיון עלתה זיקה של ממש לחברה הנתבעת 2 ואף לאירועים נשוא התביעה, שכן הנתבע 1 סיפר על מו"מ ש"אנחנו" (בטוי הכולל הנתבע 1) מנהלים להסדרת חובותיה, ועוד הוסיף כי גם ר שהחברה הפסיקה הפעילות בצע הוא המשך ההתקשרות עם התובע בעצמו "מכספו הפרטי".

באותו דיון, בו היה נוכח הנתבע 1, נקבע המשך דיון ליום יב' אלול תשע"א – 11.09.2011.

כאמור, במועד זה לא התיצב מי מטעם הנתבעים וניתן פסק דין.

הנתבע 1 פנה בבקשה לבטול פסק הדין.

שנים הם התנאים שקבעה הפסיקה לצורך דיון בבקשה מסוג זה: האחד – מתן הצדק סביר לאי-התיצבות לדיון. בנוגע לכך, טען הנתבע 1, כי על פי החלטות כב' השופטת נ. שמואלי מאייר לא היה עליו להתיצב להמשך הדיונים היות שאינו חב אישית בחובות החברה. דא עקא, עיון בכל הפרוטוקולים וההחלטות שניתנו אינו תומך בדבריו אלה, וההיפך הוא הנכון – הנתבע 1 זומן לדיון, הצדדים הופנו לגישור בידוע שהחברה הנתבעת 1 אינה פעילה (אף אם פורמאלית נתבקשה עמדתה לגבי הליך הגישור כפי הנדרש לגבי כל צד בתיק). ודוק: מדוע להפנות הנתבע 1 לגישור ולזמנו לדיון נוסף אם סברה השופטת הנכבדה כי אינו צד לענין. משנקבע הדיון במעמד הנתבע 1 ומשנדחתה טענתו, כי הופטר מנוכחות בדיון, הנני לקבוע, כי הנתבע 1 לא הציג הצדק סביר כנדרש.

התנאי השני הינו הצבעה על הגנה טובה מפני התביעה. טענתו המרכזית של הנתבע 1 הינה, כי אינו חב אישית בחובות החברה הנתבעת 2. ברם, הנתבע 1 עצמו הודה בדיון שלפני מתן פסק הדין, כי בהיות החברה הנתבעת 1 בלתי פעילה, בצע הוא המשך העבודות בעצמו מכסו הפרטי, כלומר נטל אחריות לחובות החברה. עוד הודה, כי הוא משתתף בנהו למו"מ להסדרת חובותיה. בנסיבות אלה, אין הפרדה של ממש בין הנתבעים. הוסף לאמור, כי עסקינן בבית משפט לתביעות קטנות שאינו כפוף לסדרי דין ולדיני ראיות באופן דווקני. הנני לקבוע, איפוא, כי הנתבע 1 לא הציג הגנה של ממש בפני התביעה וכי בנסיבות שהוצגו לא יווצר עיוות דין אם לא יבוטל פסק הדין.

מששקלתי משך התנהלות ההליך, כאשר המדובר בתביעה משנת 2009, לאור סכום התביעה, העדר הצדק לאי-התיצבות ואי-הצבעה על הגנה של ממש, הנני להורות כי פסק הדין מיום יב' אלול תשע"א – 11.09.2011 יעמוד בעינו.

הבקשה לבטול פסק הדין, איפוא, נדחית.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ב, 25 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: