ביתן נ' יעקבי ואח'

פסק דין

1.תובענה לפיצוי עקב נזקי רכוש לרכב

הטענות

2. לטענת התובע ביום 2.11.09 כשמכוניתו חנתה מול שער מוסך וחלקה האחורי היה על הכביש ולא הפריע לתנועה ,התנגש בו מאחור רכב בו נהג הנתבע 1 , שהיה של הנתבעת 2 ובוטח אצל הנתבעת 3. לטענתו נהג הנתבע 1 באופן רשלני ולא עירני כשלא הבחין במכוניתו.

3. .הנתבע  לא כפר בקיום התאונה אלא בנסיבותיה וטען כי האחריות רובצת על כתפי התובע כי לטענתו  נגרמה בעת שהתובע יצא אחורנית מחניה  ובעת שהוא מוסתר

הראיות

4.בדיון העידו התובע והנתבע . בנוסף היו בפני מסמכים בכתב שצורפו לכתבי הטענות.  ומוצגים שהובאו בדיון בעל המוסך לא הובא לעדות.

5.מעדות התובע אציין  כי עדותו נשמעה מגמתית.התובע העיד שלא נסע לאחור אך  הודה שהיה במהלך תמרון כשכיון אותו בעל המוסך שכאמור לא הובא לעדות לדבריו מכוניתו לא הפריעה לתנועה אך תמונה שהוצגה מיום התאונה הציגה הפרעה ולמוצג בתמונה לא התכחש .

6.מעדות הנתבע אציין כי לדבריו נסע בלא להבחין ברכבו מחמת הסתרת טנדר שעמד במקום. לדבריו בעת שנסע התובע יצא בנסיעה לאחור ופגע בו  הנתבע הפנה לתמונת הנזק למכוניתו וטען שהיא תומכת בתיאור הסיטואציה.הנתבע הדגיש שאין לו השתתפות עצמית לאור הסדר עם המבטחת וכי לא צפויה לא כל פגיעה כלכלית גם אם גרסתו תדחה

7.מנציג הנתבעת 4 אישר שלנתבע 1 אין השתתפות עצמית.

דיון והכרעה

8.אין מחלוקת כי מכונית התובע נפגעה מאחור אלא על השאילה אם נסעה לאחור או שנפגע בעת שהנתבע נסע לפנים.

9 . לפני  גרסאות מקוטבות אך שומה להכריע בינן ככל הניתן בלא לפנות לנטל הראיה

10 . לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בנספחיהם,  הגעתי הנני מעדיף את גרסת הנתבע בין היתר מהטעמים הבאים:

11. עדותו הנתבע נשמעה רהוטה משכנעת ונתמכת גם בתמונה "מזמן אמת" ובחלקה גם בגרסת התובע עצמו שהודה שהיה בעת תמרון. התובע גם נמנע מלהביא לעדות את עובד המוסך שנכח במקום והוא עד רלבנטי מרכזי .

אכן בתביעות קטנות עסקינן ובתובע שאינו בקי בסדרי דין וראיה אך יצוין שהתובע ידע להביא מסמך של בעל המוסך ולא אותו עצמו ואף לא בקש להביאו לדיון נדחה כשעומת בנוגע להעדרו בשאילה מצד נציג הנתבעת.

12.. מן הפן המשפטי , קיים סיכון בנסיעה לאחור , ותקנה 45 לתקנות התעבורה התשכ"א 1961  .מורה לנו כי נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע סיכון או פגיעה ואף הטרדה או

13 .הפרת תקנות התעבורה מקום שהן קובעות אמצעי זהירות, או של הוראה סטטוטורית הקובעת אמצעי זהירות, עשויה להוות ראיה לרשלנות  שכן הוראה עצמה היא ראיה לנורמות  הזהירות, לפיהן חייב האדם הסביר לנהוג. ראה למשל בע"פ 150/56 [5], עא 80 / 335 מוני בריגה נ' מוחמד בן מחמוד מוסטפה לו (3) 32, עמוד 38((5.7.82)

14.סיבות הספציפיות למקרה זה לא הוכח שהייתה רשלנות תורמת בין היתר בשים לב למיום היציאה של הרכב ולרושם שיצא בזמן נסיעת התובע .

15. מכל האמור לעיל הנני דוחה את התביעה ומחייב את התובע בהוצאות הנתבעים בסך של 200 ₪ לכל אחד.