בית משותף

התובענה דנן עניינה בבית המשותף ברחוב סמדר 8 רמת גן הבנוי על חלקות 181-182 בגוש 6203 (להלן: "הבית").

הבית נרשם כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים ועל ניהולו חל תקנון מוסכם.

התובעים הינם בעלי דירה בקומה ראשונה בבית הידועה כתת חלקה 2 (להלן: "דירת התובעים") ולה צמוד גג בשטח של 126.52 מ"ר. הנתבע הינו הבעלים של דירה בקומת הקרקע בבית, הממוקמת מתחת לדירת התובעים, והידועה כתת חלקה 1 (להלן: "דירת הנתבע").

כתב התביעה עוסק בשלוש עילות מרכזיות:

1.      התובעים טוענים כי הם ביצעו עבודות בנייה בדירת התובעים לרבות הוספת קומה על גג הבית. הנתבע פנה בתביעה בתיק 319/08 בפני המפקחת הבכירה מירה אריאלי (להלן: "ההליך הקודם") במטרה למנוע את הליך הבניה אולם תביעתו נדחתה. דא עקא, בפסק הדין נאסר על התובעים "להתקין צנרת מים ו/או ביוב על הקירות החיצוניים של הבית". לאחר ההליך הנ"ל ניהל הנתבע הליך נוסף כנגד התובעים בית משפט השלום בתיק 20614-03-10 (להלן: "ההליך בשלום"), במסגרתו הוסכם על מינויו של מומחה מטעם בית המשפט ומתן פסק דין על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. בהליך בשלום מונה המומחה חיט אשר קבע כי לא ניתן להשתמש בצנרת הפנימית הרקובה ויש צורך בהתקנת צנרת חיצונית חדשה. על אף חוות הדעת האמורה ומו"מ שנוהל בין הצדדים עומד הנתבע בסירובו ומתנגד להתקנת צנרת חיצונית חדשה. לטענת התובעים נוצרו נסיבות חדשות מאז מתן פסק הדין בהליך הקודם, במיוחד כאשר המדובר בצו מניעה לגביו נתונה תמיד הרשות לחזור לבית המשפט ולבקש את ביטולו או שינויו, ואלו מצדיקות מתן פסק דין הצהרתי לפיו רשאים התובעים להתקין צנרת ביוב חיצונית. לטענת התובעים מאז מתן פסק הדין בהליך הקודם השתנתה התפיסה בנוגע ל"שימוש רגיל וסביר ברכוש המשותף" ויש גם בכך להצדיק מתן הצו ההצהרתי כמבוקש. לחילופין טוענים התובעים כי יש לחייב את הנתבע בתשלום ההפרש שבין חיבור הצנרת הפנימית לבין התקנת צנרת חיצונית.

2.      התובעים טוענים כי הנתבע מסרב להשתתף בהוצאות לתחזוקת הבית ולפיכך נתבקש צו עשה אשר יחייב את הנתבע לשאת בכל התשלומים הנדרשים להחזקת הרכוש המשותף ובכלל האמור בהוצאות הדרושות לתיקון בעיית הרטיבות במקלט ובקירות הבית.

3.      התובעים טוענים כי הנתבע התקין פרגולה בגינה המשותפת, ללא קבלת הסכמתם ושלא כדין, ולפיכך יש להורות על הריסתה.

הנתבע הגיש כתב הגנה וטען כי אין המדובר אלא בניסיון שלישי של התובעים לקבל אישור בערכאות משפטיות להתקנת צנרת ביוב חיצונית בבית. ניסיון זה נדחה בפסק הדין בהליך הקודם  במסגרתו, לאור עדותו של מומחה כי ניתן להתקין מחדש את צנרת הביוב שהוסרה על ידי הנתבעים (התובעים דנן) עובר לדיון, ניתן צו האוסר עליהם להתקין צנרת ביוב כאמור. גם בהליך בבית משפט השלום חויבו התובעים לתקן על חשבונם את צינור הביוב הקיים תוך שנקבע כי השופט הדן בתובענה נמנע במכוון מלתן צווים לעניין הליכים המתנהלים בפני מותב אחר, בהליך הקודם. לטענת הנתבע לא חל כל שינוי בנסיבות, ובודאי שלא כזה המצדיק שינוי של פסק דין סופי לגביו קם מעשה בי-דין. מכל מקום, גם לגופם של דברים טוען הנתבע אין מקום להתיר התקנת צנרת חיצונית ללא קבלת הסכמת בעלי הדירות. בהקשר זה, דווקא התנהלות התובעים נגועה בחוסר תום לב. הנתבע טוען כי מאז רכשו התובעים את דירתם הם מצויים בהליך מתמיד של בניה ושיפוצים מבלי שהם דואגים לרכוש המשותף בבית. דווקא הנתבע מימן מכיסו הוצאות להחזקת הרכוש המשותף בבית. הנתבע מכחיש כי התקין פרגולה בחצר, לטענתו המדובר בסוכה מתפרקת לחג סוכות.

ביחד עם כתב ההגנה הגיש הנתבע תביעה שכנגד במסגרתה טען כלהלן:

1.      הנתבעים שכנגד אטמו שלא כדין את פתח הכניסה לחלקים המשותפים בגג הבית ויש להורות על פתיחתו מחדש ומתן מפתח לתובע שכנגד.

2.      הנתבעים שכנגד סגרו חלק מהמרפסת בחזית הבית והתקינו חלון קטן שלא כדין. הדבר פוגע בחזות הבית ומכער אותו ויש להורות על החזרת מצב הרכוש לקדמותו.

3.      הנתבעים שכנגד גרמו למוקדים של רטיבות ולכלוך בכל קירות הבית בשל עבודות אינסטלציה שביצעו בדירתם ועליהם לתקן את הנזקים שגרמו ולצבוע את קירות הבית בצבע לבן.

4.      הנתבעים שכנגד מאחסנים בשטח הרכוש המשותף ציוד בניה רב ופסולת ועליהם לסלקם.

5.      על הנתבעים שכנגד להשיב לתובע שכנגד הוצאות שהוצאו על ידו לניקיון הבית בשל עבודות הבניה והשיפוץ שביצעו הנתבעים שכנגד בסך של 14,000 ש"ח.

הנתבעים שכנגד טוענים כי יש לסלק את התביעה שכנגד על הסף מחמת מעשה בי-דין, שכן, הסעד הקשור במתן גישה לגג נדון כבר ונדחה בהליך הקודם. כך גם את כל הסעדים האחרים הנתבעים בהליך דנן צריך היה התובע שכנגד לכלול בהליך הקודם או בהליך בשלום בהתאם להוראות תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי. לגופם של דברים טוענים הנתבעים שכנגד כי הגג מעל דירתם צמוד לדירתם ולא היה כל פתח לגג כנטען על ידי התובע שכנגד. מכל מקום הבניה על הגג בוצעה על פי היתר חלוט ללא כל אפשרות גישה לגג לתובע שכנגד. הנתבעים שכנגד לא רק שלא פגעו בחזות הבית אלא שהם אף שיפרו אותה, כפי שעולה גם מפסק הדין בהליך הקודם. החלון שהותקן על ידם הותקן גם על ידי בעלי דירות אחרים בבית ואין הוא פוגע במראה הבית. בכל הקשור לטענות בדבר רטיבות הרי שטענות אלו נדונו כבר והוכרעו במסגרת ההליך בשלום. הנתבעים שכנגד עושים שימוש סביר ברכוש המשותף לצורך הנחת חומרי בניה, באופן זמני, עד לגמר הבניה, שמתעכבת רק בעטיו של התובע שכנגד. מכל מקום אין לנתבעים שכנגד כל רצון או אינטרס להותיר את הציוד במקום. התובע שכנגד אינו זכאי להשבת הכספים הנטענת בהתאם להוראות הדין וההלכה הפסוקה ומכל מקום הסכומים הנתבעים מופרכים.

ביום 24.07.11 נערך דיון מקדמי בתובענה ובסיומו נקבעה פרוצדורה לשמיעת ראיות.

מטעם התובעים/נתבעים שכנגד הוגש תצהירו של מר עזרא טווינה וכן חוות דעת המהנדס מרדכי בס. בנוסף ביקשו התובעים לזמן לעדות את המהנדס יצחק חיט.

מטעם הנתבע/התובע שכנגד הוגש תצהיר הגב' פנינה מור ברדה מכלוף וחוות דעת המהנדס חיים קליין.

ביום 07.12.11 נערכה ישיבת הוכחות במסגרת נחקרו העדים ולאחריה סיכמו הצדדים בכתב את טענותיהם.