בית חולים נהריה נ' סווידאן

החלטה

בפניי התנגדות לביצוע שטר שהוגש לביצוע ע"י המשיב, וכן בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות.

אקדים לציין, כי מאחר שלא מצאתי ממש בטעמי ההתנגדות, לא ראיתי עוד צורך לדון בבקשה להארכת מועד, שכן ההתנגדות נדונה כאילו הוגשה במועד.

במסגרת ההתנגדות שלו, המבקש אינו מכחיש כי קיבל טיפול רפואי בחדר המיון אצל המשיב, אלא שלטענתו, הוא נזקק לטיפול זה בהיותו עצור בידי משטרת ישראל (תחנת נהריה), ובשל ממכות שקיבל משוטרים.

אי לכך, ומאחר שהוא הובהל ע"י המשטרה לשם קבלת הטיפול, המשטרה היא זו שצריכה לשאת בעלות הטיפול, וזאת בהתאם להנחיות של משטרת ישראל.

המשיב מכחיש את טענות המבקש וטוען, כי טענת המבקש כי משטרת ישראל חייבת לשאת בהוצאות הטיפול אינה מוכרת לו. בנוסף לכך, אין באפשרותו לבצע חיוב מול משטרת ישראל במקרה שמדובר בעצירים.

לאחר ששקלתי את טענות המבקש, נחה דעתי לדחות את ההתנגדות.

הטעם הראשון לכך נעוץ בעובדה, כי המבקש הוא זה אשר חתם על השטר להבטחת תשלום הוצאות הטיפול, ולא גורם אחר. הטעם השני, מתבסס על כך שגם אם סבור המבקש כי על המשטרה לשאת בעלויות הטיפול שהושט לו, הרי שעניין זה הוא ביחסים שבין המבקש לבין המשטרה, ולא בין המבקש לבין המשיב – אשר אינו צד לאותה מערכת יחסים.

מכל מקום, המבקש אינו מראה בהתנגדותו בסיס עובדתי או משפטי מכוחו ניתן לחייב את המשיב להיפרע ממשטרת ישראל.

אי לכך, ומאחר שהמבקש אינו מכחיש את העובדה כי קיבל טיפול רפואי אצל המשיב – דין ההתנגדות שלו להידחות.

אשר על כן, אני מורה על דחיית ההתנגדות.

לפנים משורת הדין, איני עושה צו בגין הוצאות לגבי בקשה זו.

המשיב רשאי להמשיך בהליכי הגביה בתיק ההוצל"פ לגביית מלוא החוב.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים עם אשורי מסירה.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"א, 05 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: