בית המשפט לענייני משפחה: פרשנות צוואה

העובדות בקליפת האגוז 

1.         בתובענה זו המונחת בפני בית המשפט עתרה התובעת, הגב' ע.ע (להלן: " התובעת"), בין היתר, ליתן סעד הצהרתי לפיו הינה בעלת מחצית מהזכויות בנכס שברח'  --------הידוע כחלקה---בגוש -----, נכס אשר היה רשום ע"ש הנתבעת לבדה. (להלן: " הדירה ב---").

2.         א.        בדיון מיום 25/05/2010, ובהמשך להליכים קודמים שהתקיימו, הסכימו הצדדים

כדלקמן:

"לאחר שהובהר כי הטענה לעניין פרשנות הצוואה תצטרך להתברר, אם בכלל, לאחר פסק הדין במסגרת הליך מתאים - מבקשת התובעת לקבוע כי לעניין זכויות העיזבון בנכס ב--- - תגיש היא סיכומים ותוך 45 ימים.

הסיכומים יהיו לענין הזכות המהותית של העיזבון בנכס ב-- . לאחר שתינתן החלטה לענין זה יתקיים הליך הוכחות לענין זכאות התובעת בדמי השכירות בכל אחד מהנכסים. העתק יועבר לצד שכנגד להגשת סיכומיו בתוך אותו פרק זמן... " (ההדגשה לא במקור- מ.ד).

ב.        בהמשך להסכמות האמורות - הוגשו סיכומי הצדדים וביום 19/12/2010 ניתן פסק הדין (אשר תוקן ביום 10/2/2011  להלן: " פסק הדין"),  ואשר במסגרתו נקבע כי התובעת הרימה את הנטל והוכיחה כי חזקת השיתוף חלה לעניין הדירה ב--- ומשכך המנוח (עזבונו) זכאי למחצית מזכויות הנתבעת בדירה ב---.

ג.          הנה כי כן ונוכח הסכמות הצדדים ופסק הדין כאמור, נותרה על המדוכה שאלת זכות התובעת לרשת את הזכויות שהוענקו לעיזבון המנוח בדירה ב--- אל מול זכות הירושה עפ"י דין של הנתבעת וילדי המנוח , ובכך אדון להלן.

ד.         יודגש כי על פסק הדין הגישה הנתבעת ערעור במסגרת תיק עמ"ש (מחוזי ת"א) 6361-02-11 אשר נדון בימים אלו. הערעור טרם הוכרע.

טענות התובעת

3.         א.         טוענת התובעת כי היא היורשת היחידה והבלעדית בעיזבון המנוח וזאת בהתאם

לצוואתו; אמנם בצוואה לא הוזכרה מפורשות הדירה ב---, ברם לשונה והוראותיה הברורות של הצוואה כפי שיפורטו להלן מצביעות על כך שהמנוח התכוון כי כל עזבונו, יועבר בשלמות אליה , בין זה שצוין במפורש בצוואה ובין זה שלא.

טוענת התובעת עוד , כי ככל שהנתבעת מנסה לטעון אחרת הרי הנטל להוכיח זאת , מונח לפתחה . 

ב.         מציינת עוד התובעת כי הטענה בדבר חלוקת זכויות העזבון בדירה ב--- עפ"י הוראות הדין הינה הרחבת חזית אסורה שכן היו לה לנתבעת  אינספור הזדמנויות להעלות טענותיה לעניין פרשנות הצוואה בשלבים המוקדמים של ההליך,  אולם היא לא העלתה הטענה אלא בדיון ביום 25/05/2010 , ומשכך לטענת התובעת מדובר בהרחבת חזית אסורה, שהתובעת התנגדה לה מיד לאחר העלאתה בדיון.

             ג.         התובעת טענה גם לשיהוי כבד בהעלאת הטענות האמורות ע"י הנתבעת.

ד.         טוענת התובעת כי הנכס ב--- אינו מוזכר מפורשות בצוואת המנוח  אך ורק מן הטעם שבעת עריכת הצוואה ע"י המנוח, לא היה זה מודע לזכויותיו בדירה ב---. לו היה המנוח יודע כי לאחר פטירתו, תתבע אלמנתו זכויות בנכסים הרשומים על שמו וביניהם אלו שב---- וב--- (אותם הוריש במלואם לתובעת), ברי כי היה פועל נמרצות לדרוש זכויותיו בדירה ב--- מכח חזקת השיתוף ובוודאי שהיה כולל נכס זה במצבת הנכסים בצוואתו.

ה.         לטענת התובעת, לשון הצוואה ברורה ואינה משתמעת לשני פנים- המנוח בחר להוריש את כל רכושו לתובעת וזאת ציין המנוח שלוש פעמים בצוואתו- בפעם הראשונה בביטוי: " כל רכושי", בפעם השנייה בהוספת המילה: " וכו' " המרחיבה את הנכסים שפורטו לעיל ולבסוף בהוספת הסעיף הברור כי " כל הטוען שמגיע לו על פי דין חלק בעיזבון הנ"ל, יקבל שקל אחד בלבד". נוכח  זאת לגופו של עניין טענה התובעת כי אי הזכרת הדירה ב--- בצוואה, אינה משנה כהוא זה את רצון המנוח הבא לידי ביטוי מפורש בהוראות לשון הצוואה.

ו.          עוד מוסיפה התובעת כי אף פרשנות הצוואה על פי אומד דעת המנוח המצווה ונסיבות עריכת הצוואה מובילות למסקנה הברורה כי המנוח ביקש להוריש לתובעת את כל זכויותיו, לרבות אלו העתידות להתברר וכולל אלו  שבדירה ב---.

טענות הנתבעת