בית המשפט המחוזי דחה בקשה לביטול פסק דין שנתן בהעדר הגנה למרות שהכיר בכך שהעדר ההגנה נבעה מטעות בתום לב בספירת הימים על ידי בא כח הנתבעים

1.בקשה מטעם הנתבעים (ולהלן – "המבקשים"), לבטל את פסק הדין שניתן נגדם בהעדר הגנה, בתאריך 28.9.2014.

2.פסק הדין ניתן לאחר שהמבקשים לא הגישו כתב הגנה עד למועד בו ניתן פסק הדין. באת כוח המבקשים טוענת, כי כתב ההגנה לא הוגש במועד מחמת שגגה שאירעה בתום לב. לטענתה, בשל העובדה שבתיק התקיים דיון בתאריך 15.7.2014, בבקשה שהוגשה מטעם המשיבים לקבלת סעד זמני, סברה באת כוח המבקשים, שהמועד להגשת כתב הגנה חל בתאריך 30.9.2014.

כבר כאן אציין, כי חרף טענותיהם הקוצפות של באי כוח המשיבים, ההסבר שניתן על ידי באי כוח המבקשים מקובל עלי, והנני קובע, שכתב ההגנה לא הוגש במועד בשל שגגה שנפלה בתום לב של באת כוח המבקשים.

3.כיוון שאין מחלוקת שכתב התביעה נמסר למבקשים בתאריך 6.7.2014, אין מדובר בביטול פסק הדין מחובת צדק, אלא בביטול לפי שיקול דעת בית המשפט. במקרה שכזה על בית המשפט לבחון את סיכויי הצלחת ההגנה. אזכיר, שאין מבטלים פסק דין שניתן בהעדר הגנה, אם סיכויי ההגנה קלושים, והביטול נראה כחסר תועלת.

4.לצורך בחינת הצלחת ההגנה, יש להתייחס תחילה להתדיינות הקודמת שהתנהלה בין הצדדים.

מושא ההתדיינות בין הצדדים הוא מכון לרישוי כלי רכב, שהוקם בעיר אור עקיבא. המבקש מס' 1 מימן חלק נכבד מעלות הקמת המכון, ולצורך הקמת המכון ניתנו לו בטחונות שונים. כך נרשמו שעבודים על זכויות המשיב מס' 1 במקרקעין עליהם הוקם המכון, והמבקשים קיבלו חלק נכבד ממניות החברה שהוקמה לצורך הפעלת המכון.

לימים נתגלע סכסוך בין הצדדים, אשר התברר במסגרת תיק א' 8577-09-09. בפסק הדין שניתן בתאריך 20.8.2013, ובהחלטה שניתנה לאחר מכן בתאריך 17.11.2013, נקבע סכום החוב שהמשיבים היו חייבים למבקש מס' 1.