בית המכס ומע"מ ירושלים נ' צור נ.ס. לבניה בע"מ ואח'

החלטה

רקע

נגד הנאשמים הוגש כתב אשום המיחס להם עבירות של ניכוי תשומות שלא כדין.

במסגרת פרשת התביעה, מבקשת המאשימה להגיש הודעות אשר נגבו מנאשם מס' 2 (להלן: הנאשם) וכן תיעוד של תחקור שנערך לנאשם אשר תועד בהקלטה. הנאשם מתנגד להגשת הודעותיו. לטענתו ההודעות והאמרה נגבו ממנו תחת לחצים ואיומים. כן נטען כי הנאשם נחקר בעברית, אשר אינה שפת אמו ואינו שולט בה. עיקר טענות ההגנה התמקדו בכך שנמנע מן הנאשם להפגש עם עורך דין בעת מעצרו ובכך שהחוקרים נצלו את הלחץ בו היה נתון בעת מעצרו, בשל העובדה שמעצרו הוארך עד ליום 14.7.11 וחתונתה של בתו נקבעה ליום 15.7.11 או 16.7.11. על פי הטענה, החוקרים התנו את שחרורו של הנאשם לחתונה בכך שיודה במיוחס לו ואיימו עליו שאם לא יודה יוארך מעצרו, באופן שגרם לו להודות בעבירות אותן לא ביצע.

מטעם המאשימה העידו החוקרים גדי בהלול, גיא בן זקן ואיתמר אלמעלם אשר גבו את ההודעות ובצעו את התחקור. כמו כן, ההודעות ותקליטור המתעד את התחקור הוגשו לעיוני.

לצורך הנוחות והבהירות, סימנתי ההודעות ותמליל התחקור על תנאי, בכפוף להחלטה בשאלת קבילותם. הודעת הנאשם מיום 13.07.11 סומנה ת/1, התמליל סומן ת/2 והודעה מיום 14.07.11 סומנה ת/3.

מטעם ההגנה העיד הנאשם. כמו כן, היתה הסכמה דיונית בין הצדדים, אשר נועדה לחסוך את עדותו של עו"ד אלי כץ. אתיחס להסכמה זו בהמשך.

ראיות הצדדים

גיא בן זקן

החוקר גיא בן זקן גבה את ת/1 ות/3 ונכח במהלך התחקור ת/2. על פי דבריו, השיחות עם הנאשם התנהלו בעברית, שכן הנאשם דובר את השפה היטב. במהלך גביית ת/2, הוחלט לבצע תחקור בעל פה, אשר יתועד בהקלטה, בשל הערכה של החוקרים כי הנאשם יחשוש להודות בחקירה רשמית, אך ירגיש נוח יותר לדבר אם יחשוב שדבריו אינם מתועדים. לאחר סיום התחקור המשיך העד בגביית ההודעה הכתובה מהנאשם.

העד שלל הטענה שהפעיל לחץ על הנאשם להודות, או שהתנה את שחרורו לחתונה של בתו בכך שיודה. עם זאת, העד אישר, שנאמר לנאשם שאם ישתף פעולה עם החוקרים, הם "יעשו מאמץ" לשחררו לחתונת בתו ו"יבואו לקראתו".

גדי בהלול

העד היה הממונה על החקירה. על פי עדותו נכנס לחדר החקירות במהלך חקירת הנאשם על מנת להתרשם ממנו. העד התרשם שהנאשם אינו אומר את האמת בחקירתו, משום שחושש לדבר כאשר דבריו נרשמים. בשל כך, יצא עם הנאשם לחדרו ושם ניהל איתו שיחה, אותה תיעד במזכר ת/7. על פי המזכר, החוקר התרשם כי הנאשם רוצה לדבר עמו ביחידות ועל כן עבר עמו לחדר אחר ושוחח עמו. באותה שיחה הנאשם אישר בפני העד כי חלק מהחשבוניות אותן הגיש הן פיקטיביות ונועדו לכסות העסקת פועלי שטחים.

לאחר השיחה בחדרו של בהלול, חזרו הנאשם ובהלול לחדר החקירות ושם המשיכו לשוחח. העד יצר בפני הנאשם את הרושם שהשיחה אינה מתועדת, למרות שלמעשה הוקלטה וצולמה. לאחר סיום התחקור, כאשר החוקר בן זקן המשיך לגבות את ת/1, הורה לו בהלול להפסיק את ההקלטה. לדבריו מטעמים תקציביים, בשל עלות התמלול.

העד שלל הטענה שאיים על הנאשם שאם לא ישתף פעולה לא ישוחרר לחתונתה של בתו, או שהובטח לו שאם יודה במיוחס לו ישוחרר ממעצרו.

כאמור, העד ערך את המזכר ת/7. מוצג זה הוא מזכר מודפס. מתוכנו עולה, כי השיחה המתועדת בו נערכה ביום בו נערך. על המוצג אשר הוגש לי, הודפס בצדו השמאלי העליון "תאריך: 18 יולי 2011" כאשר הספרות המודפסות מחוקות באופן שלא ניתן לקראן ומעליהן נכתב ביד "13". בחקירתו הנגדית של העד עלה, כי קיים נוסח של המזכר ת/7, אשר התאריך הכתוב עליו לא נמחק. ענין זה העלה את השאלה, האם המסמך אכן נערך בו נערך התחקור, 13.7.11, או שמא נערך לאחר מכן, ביום 18.7.11.

מפאת חשיבות הענין, בקשה המאשימה לערוך בירור מעמיק יותר של הענין והעד שב והעיד בנקודה זה ביום 6.11.13. בעדותו זו עלה, כי לא העד שמר עותק של המסמך במחשב – לטענתו בגלל מגבלת זכרון של המחשב ומשום שאינו מחויב לכך. העד מסר, כי החוקר גיא בן זקן הפנה את תשומת לבו לכך שתאריך המסמך אינו נכון ואז העד שינה את התאריך בכתב יד. לדברי העד שינוי התאריך נעשה זמן מה לאחר החקירה, בעת העברת החומר למחלקה המשפטית.

ההסברים אותם הציע העד מדוע נרשם מלכתחילה תאריך שגוי היו, כי מדובר ב"טעות טכנית של המחשב" או שכתב את המסמך על בסיס מסמך קודם.

הנאשם

הנאשם העיד. לדבריו זומן להתייצב במשרדי החוקרים מספר ימים לפני חתונתה של בתו. הנאשם ניסה לדחות המועד, אך החוקרים עמדו על כך שיגיע ללא דיחוי ואיימו עליו שאם לא יעשה כן יבואו לעצרו. הנאשם התיעץ לאחר שיחה זו עם מנהל החשבונות שלו יוסי צור ועם עו"ד גיא יפרח, בו הוא נוהג להתייעץ מעת לעת. לדבריו עורך הדין אמר לו שערך בירורים וכי עליו להתייצב לחקירה.