בית הדין לעבודה לא יתיר תיקון כתב תביעה כאשר יש בתיקון משום הוספת עילת תביעה חדשה

זהו ערעור על החלטת כב' הרשמת צדיק מיום 15/10/06 אשר התירה למשיב לתקן את כתב תביעתו.

העובדות הצריכות לעניין

1.                  1.                  ביום 21/10/98 הגיש המשיב תביעה לסעד הצהרתי בה התבקש בית הדין לקבוע כי פיטוריו בידי המערערת היו שלא כדין ובניגוד להסכם הקיבוצי משנת 1996 (להלן: הסכם 96') שחלו על הצדדים. עוד התבקש בית הדין לקבוע כי יש לקיים בעניינו את ההליכים הקבועים בהסכם 96' ולהשיבו לעבודה (ע"ב 303235/98).

2.                  2.                  התביעה התבררה בפני כב' השופטת שגיא אשר קבעה כי פיטורי המערער היו שלא כדין אך לא מצאה כי יש מקום להורות על השבתו לעבודה. מכיוון שהמשיב לא תבע כל סעד כספי החליטה כב' השופטת שגיא בסופו של יום לדחות את התביעה, על אף הקביעה כי פיטוריו היו שלא כדין.

3.                  3.                  על פסק-דין זה הוגש ערעור (ע"ע 1131/02), בו קבע בית הדין הארצי כדלקמן:

"בית הדין האזורי סבר, כי עצם העובדה, שהמשיב היה עובד המערערת באותה עת, מחיל עליו באופן אוטומטי את הסכם 96, לרבות הליכי הפיטורים הקבועים בו. משלא הייתה מחלוקת, שהמערערת לא פטרה את המשיב על פי הוראת הסכם 96, פסק בית הדין האזורי, שהפיטורים נעשו שלא כדין...

בפסיקתו זו לא התעלם בית הדין האזורי מטיעון המערערת והגיע למסקנה שהגיע. יחד עם זאת יש רגליים לטענה, שהשאלה, אם בנסיבות העניין הייתה חייבת המערערת להחיל את הסדר הפיטורים ותנאי הפרישה בהתאם להסכם 96, לא הועלתה לדיון בבית הדין האזורי, ולכן תהא המערערת זכאית להעלותה במסגרת התביעה הכספית, מבלי שאמירת בית הדין האזורי בפסק הדין לפיה פיטורי המשיב נעשו שלא כדין בהיותם נוגדים את האמור בהסכם 96 תשמש כשהשתק פלוגתא, לגבי טיעון המערערת ביחס לשאלה זו  בית הדין האזורי ישקול, במידת הצורך, השמעת ראיות בנקודת המחלוקת האמורהודגש, כי אין בפסיקה זו כדי לפתוח נושאים שנדונו והוכרעו בפסק הדין, והיא מצומצמת לשאלה שבמחלוקת הנ"ל בלבד " (ההדגשה במקור).

4.                  4.                  ביום 18/06/02 הגיש המשיב תביעה חדשה (ע"ב 6051/02), אשר סעיף 15 בה, הוא סעיף הסעד המבוקש, קבע כדלקמן:

"15.א. התובע יטען, כי עקב פיטוריו שלא כדין (וכנ"ל) הינו זכאי לפיצויים מאת הנתבעת.

ב.  התובע יטען כי האופן הראוי לחישוב סכום פיצוייו אלו הינו בהתאם לסכום שהיה משתלם לו אילו ביקשה הנתבעת להביא כדין לפרישתו ו/או לפיטוריו של התובע במועד שבו פוטר, וכי באופן זה יקבל את מה שממילא היה מקבל אילו בוצעו פיטוריו כדין עפ"י הוראות ההסכם הקיבוצי.

ג. בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי זכאי היה התובע - אילו פוטר כדין עפ"י ההליך הקבוע בהסכם הקיבוצי - לפיצויי פיטורים מוגדלים המחושבים על בסיס 250% וכן בפיצויי הסתגלות לתקופה של 6 חודשים.

ד. סכום זה הגיע לסך של ..."

5.                  5.                  ביום 03/09/06 הגיש המשיב בקשה לתיקון כתב התביעה בתיק ע"ב  6051/02. הבקשה הועברה לתגובת הצד שכנגד עד ליום 26/09/06. עוד נקבע כי הבקשה והתגובה יועברו להכרעת כב' הרשמת צדיק.

6.                  6.                  מכיוון שעד ליום 05/10/06 לא נתקבלה תגובת המערערת לבקשה,  הגיש המשיב בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה.

7.                  7.                  ביום 15/10/06 החליטה כב' הרשמת צדיק להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה. החלטת כב' הרשמת צדיק התבססה על העובדה שהמערערת לא הגישה את תגובתה.

8.                  8.                  ביום 16/10/06 הגישה המערערת תגובה מפורטת לבקשת התיקון, על אף החלטת כב' הרשמת צדיק.

9.                  9.                  בעקבות זאת הוסיפה כב' הרשמת צדיק החלטה נוספת לגופו של עניין אשר בה נקבע כדלקמן:

"1. על אף העובדה כי המבקשת לא הגישה תגובתה במועד (ודי בכך כדי לדחות הבקשה), מצאתי מקום להתייחס לדברים לגופם ולהבהיר כי למרות האמור בתגובה לא מצאתי מקום לשנות החלטתי.

2. כתב התביעה המתוקן מבהיר את דרך החישוב של הסכום הנתבע מבלי לתקנו. סכום התביעה נותר ללא שינוי. משכך אינני סבורה כי עילת תביעה זו התיישנה. אשר לטענת הנתבעת בעניין הפיצוי ההולם - טענות אלה אינן רלבנטיות וזאת משלצד רכיב זה לא נתבע כל סעד כספי.