בית הדין הרבני קבל בקשה להיתר נישואין

גופא דעובדה הכי הוא, זוג אתיופים. נישואיהם לפי מנהגם שם. פרודים זה עתה קרוב לעשר שנים.

עקרונית, גם האשה רוצה בגירושין. וכן היא עונה לשאלת ביה"ד אם מוכנה לשלום בית, משיבה, רוצה בגירושין. אולם, האשה מבקשת תמורת הגירושין סך כספי גדול, כשישים אלף שקלים. ביה"ד הציע פשרה שייתן לה סך 30,000 . אולם, האשה לא מסכימה לזה וממשיכה לעגנו זה עשר שנים.

הבעל פתח א"כ תיק היתר נישואין, באשר שלעולם לא נישאו עפ"י הלכה.

ביה"ד ניסה לדבר עם האשה פעמים אין ספור, לסיים מערכת נישואין זו, בהסכמה, באשר היא לא רוצה בו גם. ועיקר הוא בפיה, טענת הכסף הנ"ל, והבעל זועק שהוא סובל מכל זה עשר שנים, ומבקש לתת לו היתר נישואין.

תשובה: הנה כל כותבי קורות העדה האתיופית היהודים מסכימים דאין שם קידושין לא דאורייתא ולא דרבנן. עיין שו"ת, יביע אומר, חלק ח' אהע"ז סימן י"א אות ח, דאין עושין הן מעשה קידושין באמירה ונתינה כדמו"י, ואין כאן קידושי ביאה שהרי צריך לומר לה בפני שני עדים "הרי את מקודשת לי" בביאה זו, כמבואר בהרמב"ם פרק ג' מהלכות אישות הלכה ה' ובטור ושו"ע סימן ל"ג סעיף א', הרי שאין נישואיהם על פי דין תורה ואין כאן קידושין, עיין שם.

ולמעשה, הדברים מבוארים ברד"בז חלק ז סימן ה', דאעפ"י שסובר שהם יהודים, מ"מ, לעניין יוחסין, אינו חושש שהרי, אינם יודעים בטיב גיטין וקידושין.

ועיין עוד בספר נדחי ישראל להגר"ד שלוש שליט"א עמוד 64 שכן האריך להוכיח דאין להם קידושין כלל. וכן בספר גירושין ונישואין אצל יהדות אתיופיה לאור ההלכה מאת הרב מנחם וולדמן שליט"א עמוד 20 והלאה, דהוכיח ברור דאין לאתיופים קידושין לא דאורייתא ולא דרבנן, עיין שם.

והואיל וכן, המורם מכל האמור, ביה"ד מתיר לבעל לשאת אשה אחרת באשר הצדדים אינם נשואים כדמו"י לא מדאורייתא ולא מדרבנן.

והנה אפילו בנישואים אזרחיים כתבו הפוסקים בשו"ת מהר"ם שיק חאהע"ז סימן כ"א בשו"ת בית יצחק חאהע"ז סימן כ"ט אות י' ובשו"ת מנחת אלעזר ח"ג סימן י"ב וכן דעת הגאון אחיעזר בתשובה נדפסה בקובץ אגרות שלו סימן ל' דכולו סברי דנישואים אזרחיים אין צריך גט מעיקר הדין, ומותרת אפילו לכהן דקיי"ל פנוי הבא על הפנויה לא עשאה זונה. וכן דעת הגרי"ם חרל"פ בשו"ת בית זבול ח"א סימן כ"ז ובשו"ת משפטי עוזיאל חאהע"ז סימן נ"ט ובשו"ת ישכיל עבדי ח"ד סימן ב' דבנישואין אזרחיים אין צריך גט כלל, ורק לרווחא דמילתא הצריכו גט לחומרא ובמקום עגונה ובודאי להקל ללא גט והובא בשו"ת יביע אומר ח"ו סימן א' אות ג' עיין שם.

וא"כ אם באשה עגונה הקלו, ק"ו באיש דאין בו כ"א חדר"ג דיש להקל, והכא בנדון דידן, אפילו נשואים אזרחיים לא היו ואיירי באיש עגון בוודאי שיש להקל לו לשאת אשה דאינו צריך גט כנ"ל.

ובשו"ת ציץ אליעזר ח"א סימן כ"ז וח"ב סימן י"ט וח"ח סימן ל"ז כתב דרוב ככל גדולי הדורות הסכימו שנישואין אזרחיים א"צ גט כלל ורק לרווחא דמילתא הצריכו גט לחומרא וכשיש חשש עיגון בוודאי להקל בפשיטות וכן דעת הגר"ש משאש בשו"ת תבואות שמש חאהע"ז סימן י"ג להקל בשופי וכן דעת הגאון הגר"ש אלישיב שליט"א הובא בשו"ת ישיב משה חאהע"ז עמוד קע"ה דבמקום עיגון יש להקל כהגאון רבינו חיים עוזר שאין חשש בנישואים אזרחיים ולא להצריכה גט, עיין שם.

וא"כ, בנדון דידן, שזה למעלה מעשר שנים שהם פרודים והאשה מעגנת בעלה ואין כאן אפילו נישואים אזרחיים ולא דאורייתא ולא דרבנן ואיירי באיש והוא עגון בוודאי יש להקל.

המורם הלכה למעשה, המבקש רשאי לשאת אשה אחרת, ואינו נקרא נושא אשה על אשתו, שהרי, לא היה שום קידושין לא דאורייתא ולא דרבנן ולא נישואים אזרחיים דאפילו בהם הקלו הפוסקים במקום עיגון.

ניתן ביום כ"ג סיון תשס"ח ( 26/06/2008)

(-) הרב אליהו אברג'יל, אב"ד            (-) הרב צבי בירנבאום, דיין            (-) הרב ציון לוז (אילוז), דיין