בירן ואח' נ' קירשבלום ואח'

החלטה

לפני בקשת התובעת/נתבעת שכנגד ( להלן: "המבקשת" ) להורות לנתבעים ( להלן: "המשיבים" ) להמציא לידי המבקשת את כל המסמכים שקשורים לתיקים שלה במס הכנסה ובמע"מ , כולל המסמכים המפורטים בבקשה.

לגבי משיב 1 מתבקש בימ"ש לתת צו למסירת כל המסמכים שבידיו למבקשת וכן לחייבו לענות על השאלון המצ"ב.

לגבי משיב 2, מתבקש בימ"ש להורות למשיב 2 לענות בתצהיר על שאלון שמצ"ב , לענות בתצהיר לשאלה האם יש בידיו מסמכים נוספים ולמסור אותם למבקשת. בנוסף הנה דורשת שמשיב 2 יצהיר אם קיבל מסמכים ממשיב 1.

לטענת המבקשת, המשיבים , יועצי מס , הגישו דו"חות שאינם קבילים ויש צורך לערוך דו"חות חדשים ולהגישם לרשויות המס.

המסמכים המבוקשים, נדרשים לצורך הגשת דו"חות בהתאם לדרישות שקבועות בתקנות מס הכנסה.

לטענת המבקשת חלק מהמסמכים, הנם מסמכי מקור ולא ניתן לשחזר אותם, אשר הועברו על ידי המבקשת עצמה לידי המשיב 2.

משיב 1, טוען כי אין אצלו כל מסמך שקשור להנהלת החשבונות של המבקשת, וככל הידוע לו, כל המסמכים הועברו לידי המבקשת, במישרין או לידי משיב 2.

משיב 2, טוען כי העביר את כל המסמכים שהיו ברשותו למבקשת או לרו"ח שלה עוד לפני הגשת התביעה.

המבקשת, בתשובתה טוענת, כי תגובות המשיבים הן לעג וזלזול בה, שכן המשיבים עונים לטענת המבקשת באמצעות ציון חלופות אפשריות לנעשה במסמכי המבקשת ולא ניתן לדעת איפה המסמכים.

המבקשת דוחה את טענת המשיב 1 לפיה רוב המסמכים המבוקשים צורפו לכתב ההגנה. לשיטת המבקשת, לא צורפו כלל מסמכים רלוונטים לכתב ההגנה, למעט דו"חות לא חתומים. המבקשת טוענת כי חסרים דפי עבודה, מסמכים לגבי המכללה, מאזנים מבוקרים של המכללה הישראלית למינהל תקין כולל דו"חות כספיים והתאמות אינפלציוניות, טופס יפויי הכוח עליו חתמה המבקשת.

המבקשת מאשרת שמשיב 2 העביר לידי רו"ח שלה שני קלסרים , אולם לטענתה , עדיין יש בידיו מסמכים שלא הועברו כגון ייפויי כוח עליו חתומה המבקשת ומסמכים נוספים שנותרו ברשותו.

דיון:

תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנה") קובעת כדלקמן:

[124]"...בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה — מתי יצא ממנה ומה היה עליו..."

מטרת הליך גילוי המסמכים נועד לאפשר לבעלי הדין לדעת מראש אילו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי היריב בין מסמכים הפועלים לטובתו ובין מסמכים הפועלים לרעתו של בעל הדין, אשר יהיה עליו להסבירם (ע"א 27/91 קבלו נ ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ פ"ד מט (1) 450, 458; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), 198 (להלן: "גורן")).

הליך זה נועד לגילוי מירבי לצורך חשיפת האמת המשרתת את אינטרס בעלי הדין והציבור כולו. (ראו: גורן, בעמ' 198).

ראה האמור ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי פ"ד מט (4) 54, 61:

"...נקודת המוצא העקרונית הינה עקרון הגילוי. כל אדם חייב למסור כל ראיה. ביסוד עיקרון זה עומד הערך של גילוי האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור, בהבטיחו את "תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה..." ...

לאור הנטען ע"י המבקשת,המשיבים יודיעו לבית המשפט אילו מסמכים נמצאים , בידם ובמידה ונמסרו לאחר, יודיעו לבית המשפט למי נמסרו המסמכים ויצרפו אסמתא למסירה.