בירמן ואח' נ' ע.א.מ.קונדוס שווק והפצת חומרי בניין ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי כבוד הרשמת שולמית פומרנץ ביום 28/3/2010 על סמך אישור מסירה, ממנו עולה כי כתב התביעה נמסר למ' ראסם עבד ביום 17/2/2010.

מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר לתשלום שכר טרחת עו"ד, מכוח זכויות לקבלת תשלומי שכר טרחה שהומחו לתובעים (הם המשיבים לבקשה) על ידי עו"ד איימן אבו ריא ואיימן אבו ריא עורכי דין בע"מ, במסגרת המחאת זכות אשר נחתמה לכאורה ביום 13/5/2009.

יצוין כי במקביל להגשת התביעה דנן הוגשה על ידי התובעים תביעה נוספת בסדר דין רגיל (ת"א 14560-02-10), בסך של 70,116 ₪, בעילות תביעה זהות, אשר לא היו כשירות להתברר בסדר דין מקוצר (להלן התיק הנוסף). עוד יצוין כי ביום 24/3/2010 ניתן בתיק הנוסף פסק דין בהעדר הגנה על ידי כבוד הרשמת ספרא-ברנע, בגינו הוגשה בקשה לביטול פסק דין.

ביום 14/8/2011 ניתנה בתיק הנוסף החלטתה של כבוד הרשמת ספרא- ברנע במסגרתה התקבלה בקשת המבקשים לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, ובהתאם הופנה התיק לכבוד השופטת הוך-טל, לצורך בירור התובענה לגופה. הדיון בתיק הנוסף קבוע ליום 12/6/2012.

עוד אבהיר, למען שלמות התמונה, כי הבקשה דנן הועברה אלי אך לאחרונה, בעקבות פרישתה של כבוד הרשמת פומרנץ. בהחלטתי מיום 3/1/2012 הוריתי לצדדים להודיע לבית המשפט עמדתם באשר למתן החלטה בבקשה ללא השלמת טיעון ושמיעת הצדדים פעם נוספת בפני.

ביום 10/1/2012 הוגשה הודעה מטעם התובעים (המשיבים דנן), ממנה עולה כי אין הם עומדים על שמיעת הצדדים בשנית. הנתבעים (המבקשים) מסרו את אי התנגדותם למתן ההחלטה ביום 18.1.2012.

אבהיר כי הואיל וההחלטה בשאלה העומדת להכרעתי בשלב זה, אינה נטועה ומבוססת של שיקולי מהימנות, או קביעת ממצאים עובדתיים, סבורני כי לא היה מקום לקיום דיון נוסף לצורך שמיעת מצהירים או השלמת טיעון, והחלטתי ניתנת בהתבסס על כתבי טענות ופרוטוקולים המצויים בתיק זה, וכן בתיק הנוסף המתנהל בין הצדדים.

לגופו של עניין-

עיקר טענות הצדדים, הועלו למעשה על ידיהם במסגרת התיק הנוסף, בדיון מיום 27/10/2010 במהלכו נחקרו העדים, וכן בסיכומי הטענות אשר הוגשו על ידי הצדדים במסגרת אותו הליך. מטעמי יעילות דיונית וחסכון בזמן, הסכימו הצדדים בדיון שהתקיים ביום 23/3/2011 על הגשתם בהסכמה של פרוטוקול הדיון מיום 27/10/2010 ושל סיכומי הצדדים בתיק הנוסף.

נוכח הזהות בין טיעוני הצדדים במסגרת הבקשה דנן והבקשה שהוגשה (ונתקבלה) בתיק הנוסף, דומה שאין זה יהיה מן הראוי לשוב ולקבוע מסמרות אודות שאלות אשר הוכרעו ע"י כבוד הרשמת ספרא- ברנע, וזאת בשים לב לכך כי כבוד הרשמת ספרא-ברנע שמעה בפניה את עיקר העדויות (אשר נפרסו על לא פחות מ 21 עמודי פרוטוקול), ואילו בתיק זה נשמעה אך עדותו הקצרה של מר ראסם אבו ראס, מנהלן הנוכחי של המבקשות, וגם היא התייחסה ברובה לעדותו הקודמת של העד, כפי שנשמעה בפני כבוד הרשמת ספרא-ברנע.

לעניין מועד הגשת הבקשה, אין לי אלא להצטרף לאמור בהחלטתה של הרמת ספרא-ברנע ולקבוע כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד. אציין כי ממילא, לגישתי, שאלת מועד הגשת הביטול הינה קריטית פחות, כאשר לכאורה נפל פגם מהותי במתן אותו פסק דין.

ככלל, בתי המשפט יעדיפו לעסוק במהות ככל שניתן ולפצות בהוצאות ובערובה על אי הנוחות שנגרמת למשיב כאשר מבוקש לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה. לפיכך לא בנקל תידחה בקשה לביטול פסק דין גם כאשר הוגשה באיחור. יחד עם זאת כאשר הבקשה לביטול פסק הדין מוגשת באיחור ניכר מבלי לצרף בקשה להארכת מועד המפרטת את טעמי האיחור, כאשר טענות המבקש בנוגע לסיבת האיחור אינן מעוררות אמון וכאשר טענות ההגנה העומדות בסתירה להודעת בעל דין, יש מקום לבחון האפשרות לדחות את הבקשה גם אם משמעות הדבר שלא יינתן למבקש יומו להעלות טענות הגנה במסגרת הליך משפטי מלא. בר"ע 515/08 רמי ברהום נ' עיריית ירושלים (מאגר נבו).

עוד נקבע כי יש מקרים בהם המחדל בדמות איחור בפנייה לבית המשפט לבקשה לביטול פסק דין יהיה כה משמעותי עד שיאפיל על השיקול של סיכויי ההגנה. רע"א (חיפה) 10940-05-09 הכובש חולון מפעלי מתכת בע"מ נ' חברת גב-ים לקרקעות בע"מ (מאגר נבו). בית המשפט העליון הדגיש את החשיבות של פתיחת שערי בית המשפט בפני מי שהגיש בקשה לביטול פסק דין באיחור כאשר דחיית הבקשה תגרום עוול למבקש וכאשר עולה מחומר הראיות כי המבקש התחיל לפעול במרץ ברגע שנודע לו פסק הדין והמשיב היה מודע לכל מהלכיו של המבקש, שהיו מכוונים בבירור לביטול פסק הדין שניתן כנגדו. רע"א 7931/06 יהושוע ולדהורן נ' הבנק הבינלאומי הראשון (מאגר נבו).

לכן, בנסיבות אלו, לא מצאתי לנכון לדון בשאלה, האם הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה במועד, בין לאור הפגם הנטען, ובין לאור הכרעתה של כב' הרשמת ספרא-ברנע בהקשר זה.

לעניין הקביעה העובדתית ביחס לביצוע מסירה כדין של כתב התביעה- אין חולק כי שני כתבי התביעה הומצאו על ידי המשיבים למבקשות ביחד, באותה המעטפה ועם אותו אישור המסירה. בנסיבות הללו, נראה כי קביעותיה העובדתיות של הרשמת ספרא-ברנע, לפיהן "הוטל ספק משמעותי במסירת כתב התביעה" (ראה החלטת כבוד הרשמת ספרא-ברנע בתיק הנוסף מיום 14.8.2011, בעמ' 5 שורה 13), חלות הן גם ביחס להמצאת כתב התביעה בתיק דנן, ואני רואה לנכון לאמצן, ומכאן כי יש מקום לבטל את פסק הדין מטעמי חובת הצדק.

אציין כי אף אם הייתי קובע כי בתיק זה בוצעה המצאה כדין, עדיין סבור אני כי היה בסיס לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, אף מטעמים מהותיים הנוגעים לטענות ההגנה שהעלו המבקשות בטיעוניהן.

כידוע, ההלכה קבעה שני מבחנים אשר מתווים את שיקול הדעת השיפוטי, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לביטול פסק דין שאינה מחובת הצדק- האחד, סיבת המחדל של המבקש להתגונן (או להתייצב לדיון), והשני, סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש, שהינו המבחן החשוב יותר מבין השניים (ראה ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395)).

אני סבור כי בעוד טענות ההגנה שהעלו המבקשות, הן טענות שככל שיוכחו, יכולות לשמש למבקשות כהגנה כנגד תביעת המשיבים או חלקה, מחדלן לכאורה של המבקשות להתגונן במועד, אינו כזה "הזועק לשמיים", מה גם שלטענת המבקשות, כתב התביעה הומצא להן לראשונה רק ביחד עם פסק הדין.

מעיון בכתב התביעה, בבקשת ביטול פסק הדין, בעדויות שנשמעו בתיק זה ובתיק הנוסף ובסיכומים שהוגשו על ידי הצדדים בשני התיקים, עולות טענות הגנה וטענות עובדתיות המצריכות בירור נוסף- כך למשל העובדה שלא היה הסכם שכר טרחה חתום בין המבקשות לבין עו"ד אבו ריא, ומכאן שבהעדר ראיה בכתב על בית המשפט יהיה לקבוע ממצאים בעניין גובה שכר הטרחה שסוכם עליו לאחר שמיעת ראיות הצדדים; כך העובדה כי לא הוכח באופן ברור ומוחלט מועד הפגישה שהתקיימה בנוכחות עו"ד בירמן ומר אבו ראס והפגישה הנוספת בה נכח גם עו"ד אבו ריא, וכי ייתכן שפגישות הללו התרחשו רק לאחר שניתן פסק הדין; כך העובדה כי לא נסתרה במסגרת העדויות שנשמעו טענת המבקשות לפיהן לא היה ידוע להן על המחאת הזכות (עד כמה שידיעה זאת מהווה טענה הגנה, אם בכלל); וכן כך העובדה כי מהחומרים בתיק עולה בבירור כי בשלב מסוים התגלע סכסוך עסקי קשה בין המשיב לבין עו"ד אבו ריא, וכי הוצגו על ידי עו"ד אבו ריא גרסאות סותרות לגבי טענות עובדתיות שונות שהועלו על יד הצדדים, שהכרעה בהן רלוונטית לעניין הגנתן של המבקשות.