ביקוב נ' חברת בטוח שירביט

פסק דין

כללי

1.התובע הגיש תביעה זו נגד הנתבעת לקבלת תגמולי ביטוח בגין גניבת רכבו.

העובדות הצריכות לעניין ושאינן במחלוקת

2.התובע התקשר עם הנתבעת בפוליסת ביטוח מקיף לרכב מסוג GMC (להלן: "רכב GMC"), לתקופה שמיום 28/6/05 ועד ליום 30/6/06 (להלן: "הפוליסה הראשונה").

בפוליסה הראשונה נדרשו על ידי הנתבעת המיגונים כלהלן:

מערכת מסוג משבת מנוע (אימובילייזר) המופעלת אוטומטית ומנתקת לפחות שתי מערכות חיוניות להתנעת הרכב.

מערכת קודנית-כשהמבוטח מתגורר בבית פרטי או בקומת קרקע (תנאי שלא התקיים בענייננו).

3.סמוך ליום 1/2/06, בתוך תקופת הביטוח של הפוליסה הראשונה, התובע החליף את רכב GMC ברכב מסוג פיאט, מ.ר. 79-961-10 שנת יצור 2001 (להלן: "רכב הפיאט").

התובע פנה לנתבעת להחלפת הרכב המבוטח תחת אותה הפוליסה, לתקופה מיום 6/2/06 ועד ליום 30/6/06 (להלן: "הפוליסה השניה").

4.לפי הפוליסה השניה נדרש להתקין ברכב אימובילייזר, כפי שנדרש עבור רכב ה- GMC, ובנוסף, נדרש גם להתקין קודנית (לוח מקשים עם קוד סודי הכולל יחידת ניתוק אלחוטית דו כיוונית המותקנת במקום נסתר ברכב ומונעת את התנעתו).

5.ביום 3/3/06 נגנב רכב הפיאט.

6.אין חולק כי לרכב הפיאט לא נערכה בדיקת מיגון, והמחלוקת העובדתית היא האם התובע ידע על דרישת הנתבעת להתקנת קודנית, והאם הפוליסה השניה וטופס בדיקת המיגון נשלחו לתובע.

7.הנתבעת דחתה את דרישת התובע לקבלת פיצוי בגין גניבת רכב הפיאט, בטענה כי לא מילא אחר דרישות המיגון כנדרש בפוליסה השניה. הנתבעת הציעה לתובע פיצוי בשיעור מחצית משווי רכבו.

8.לעניין שווי רכב הפיאט - התובע צירף חוו"ד שמאי מטעמו, שהעריך את שוויו ב - 46,157 ₪. הנתבעת הגישה חוו"ד נגדית של שמאי מטעמה, שהעריך את שוויו ב- 38,300 ₪.

בשל הפער בין חוות הדעת, מינה בית המשפט, שמאי מומחה מטעמו, מר אגרנט אליהו, שקבע כי שווי רכב הפיאט היה 39,015 ₪, נכון למועד גניבתו בחודש מרץ 2006

טענות הצדדים

טענות התובע

9.התובע טען כי הדרישה להתקנת אמצעי המיגון הינה תנאי שהוא "אמצעי להקלת הסיכון" ולא "תנאי מוקדם" לשכלול הפוליסה, ולפיכך, יש לנהל את הדיון בתוצאות אי קיום תנאי זה בהתאם לסעיף 21 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") המחיל את סעיפים 18 ו – 19 לחוק זה בשינויים המחויבים.

10.לטענת התובע, הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה בסעיף 18 לחוק חוזה הביטוח להוכיח כי אי קיום תנאי המיגון נעשה בכוונת מרמה, וכן לא הוכיחה, כי מבטח סביר לא היה מתקשר בחוזה ביטוח אילו היה יודע את המצב לאמיתו.