ביצורית בע''מ נ' אטראד

החלטה

1.בפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן ביום 27.4.11 בהעדרו של המבקש - הנתבע.

המדובר בתביעה ע"ס 767 ₪ אשר הוגשה נגד המבקש.

התיק נקבע לשמיעת ראיות ליום 23.3.11 אולם במועד זה טען המבקש, המייצג את עצמו, כי לא קיבל את תצהירי המשיבה ועל כן עמד על דחיית הדיון לצורך לימוד התצהירים.

משכך, חרף סכום התביעה הנמוך ועל מנת לאפשר למבקש להתגונן מפני התביעה, נדחה הדיון והמועד החלופי, 27.4.11, נקבע במעמד הצדדים ובתיאום עימם.

ביום 27.4.11 הגיע, שוב, ב"כ המשיבה עם שני עדיו ואילו המבקש לא התייצב.

בנסיבות אלה, מאחר שכאמור, זומן כדין, ניתן פסק דין המחייבו בסכום התביעה בצירוף הוצאות. 

עיינתי בטענות המבקש וכן בתגובת המשיבה.

2.         ביטול מחובת הצדק אינו מוצדק, בנסיבות העניין, שכן אין חולק כי המבקש נכח באולם בית המשפט, מועד הדיון החלופי תואם ונקבע על דעתו ופרוטוקול הדיון נמסר לכל אחד מן הצדדים מיד בתום הדיון. טענות המבקש המועלות בסעיפים 3 ו- 4 לבקשתו אינן מתיישבות עם העובדות כהווייתן.

3.באשר לביטול על פי שיקול דעת, יש לבחון בענייננו, שניים:

האחד, מהי הסיבה לאי התייצבותו של המבקש לדיון

והשני, מהם סיכויי הגנתו מפני התביעה, אם יבוטל פסק הדין.

מדובר בשני תנאים מצטברים שעל ביהמ"ש לשקול, כאשר השאלה השניה היא החשובה יותר ובעלת המשקל הכבד יותר.

עם זאת, "ככל שסיכויי הנתבע להצליח בהגנתו נראים טובים יותר, יכול בית המשפט לנהוג בו ביתר סלחנות בענין הסיבה למחדלו, אי הגשת כתב הגנה או אי התייצבות במשפט, שגרם לפסק הדין". (ע.א 276/72, פרידמן נ' פרידמן פ"ד יז, 349, 358א).

4.הסברו של המבקש לאי – התייצבותו הינו בעייתי, בלשון המעטה. המבקש היה שותף פעיל בדיון בו נקבע המועד החלופי, אשר כאמור, נקבע על פי בקשתו המפורשת ועמידתו על כך שאינו יכול לנהל הגנתו כאשר קיבל רק ביום הדיון את תצהירי המשיבה. הטענה כי לא שמע את המועד, כי לא קיבל פרוטוקול של הדיון והטענה, החלופית אולי, כי איבד את תיק המוצגים שלו, כל אלה אינן מתיישבות עם המציאות כפי שהתרחשה באולם בית המשפט. כך גם הטענה למחלה קשה, אינה נתמכת במסמך הרפואי וכלל לא ברור לשם מה הוצא אותו מסמך כאשר המבקש הינו גמלאי, כך לשיטתו, וכאשר לטענתו לא ידע אודות הדיון.

ואולם כאמור, יש לבחון גם את השאלה השניה והיא סיכויי הגנתו של המבקש.

המדובר בתביעה בגין הוצאות גביית תשלומי רשות בסך 767 ₪. המבקש מסר לידי המשיבה שיק על סכום הוצאות הגביה כאמור, אך נתן לגביו, בהמשך, הוראת ביטול בטענה כי שיק זה ניטל ממנו תחת לחץ ואיום.

לטעמי, בנסיבות אלה, סיכוייו של המבקש להתגונן בפני החוב הם נמוכים.

אוסיף ואומר כי טענת המבקש להעדר סמכות מקומית כלל לא הועלתה בפניי, אולם ממילא בית המשפט המוסמך, גם לשיטת המבקש, מצוי באותו מחוז ממש בו מצוי בית משפט זה.