ביסרט נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה למתן צו ביניים שלפיו תוקפא הוראת השהייה שניתנה למבקש ביום 12/3/14, תוך מתן רישיון ישיבה מסוג 2(א)(5) למבקש, עד להכרעה בעתירה.

כללי

המבקש הוא אזרח אריתריאה שנכנס לישראל בשנת 2008, הושם תחילה במשמורת, ובהמשך שוחרר ממשמורת וקיבל רישיון ישיבה בישראל לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, אשר חודש מעת לעת.

ביום 12/3/14 נערך למבקש "שאלון לפני הוצאת הוראת שהייה" (נספח ה' לתגובת המשיבה), שבו הודע לו על הכוונה לזמן אותו למרכז השהייה "חולות" (להלן: "מרכז השהייה" או "מתקן חולות").

בתשובה לשאלות שנשאל ענה המבקש, בין היתר, כי הוא אינו מיוצג, נכנס לישראל בשנת 2008, לא הוכר כקורבן סחר או כקורבן עבדות, אין לו בת-זוג או ילדים, הוא אינו סובל מבעיות רפואיות, הוא עובד במלון, והוא לא הגיש בקשה למעמד בישראל. המבקש הוסיף כי הוא "רוצה עוד זמן כדי לקבל אישור מקנדה להגיע לשם כי יש לי שם משפחה שמטפלת בענינים שלי".

לאחר התשאול הוצאה למבקש הוראת שהייה שלפיה עליו לשהות במרכז השהייה החל מיום 13/4/14.

ביום 13/4/2014 הגיש המבקש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב ובמסגרתה הוא עתר למתן צו ארעי ולמתן צו ביניים. כמו כן הוגשה בקשה לפטור מתשלום האגרה. באותו יום ניתן על ידי כב' השופט ד"ר קובי ורדי צו ארעי המשהה את התייצבות המבקש במתקן "חולות" וכן ניתן למבקש פטור מאגרה. ביום 1/5/14 נתן השופט ורדי צו ארעי המשאיר בתוקפה את אשרת השהייה שניתנה למבקש. ביום 5/5/14 הוגשה בקשה מוסכמת להעברת מקום הדיון בעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע משום שההחלטה הנתקפת בעתירה ניתנה באילת, והשופט ורדי הורה על העברת התיק לבית משפט זה. המשיבה הגישה את תגובתה לעתירה ביום 19/5/14, והיום, 22/5/14, התקיים לפניי דיון במעמד הצדדים בבקשה לצו ביניים.

עיקרי טענות המבקש

לטענת המבקש, סיכויי העתירה הם גבוהים ביותר.

לפי הנטען, בהחלטה להוציא למבקש הוראת שהייה נפלו פגמים כמפורט להלן: לא התקיים כל הליך מנהלי עובר לקבלת החלטה בעניינו של המבקש; המשיבה לא איפשרה למבקש ייצוג משפטי; לא נערך למבקש שימוע; לא נבחנו נסיבותיו של המבקש; לא הופעל על ידי המשיבה שיקול דעת; המשיבה לא נימקה את החלטתה ולא הסבירה מדוע הפעילה אכיפה בררנית והחליטה לשלוח דווקא את המבקש למרכז השהייה.

המבקש הוסיף כי נסיבותיו האישיות מקימות טעמים הומניטאריים מיוחדים המצדיקים את ביטול הוראת השהייה. בהקשר זה נטען כי המבקש הוא מבקש מקלט אשר נמלט ממדינה שבה שלטון טוטליטרי לאחר שברח מהשירות הצבאי שנכפה עליו. המבקש מנותק ממשפחתו ומארצו. המבקש עבר תלאות קשות בדרכו במדבר. השמתו של המבקש במתקן "חולות" היא בגדר רע בלתי הכרחי. הקריטריונים של המשיבה להעברת מסתננים למתקן "חולות" הם כלליים ובלתי ראויים, ואינם מספיקים, שכן מעבר לקריטריונים שנקבעו על המשיבה לשקול גם שיקולים פרטניים נוספים ונסיבות מיוחדות המועלים על ידי המבקש, ולשם כך נדרש הליך של שימוע שלא נעשה על ידי המשיבה, אשר מסתפקת אך בבדיקת עמידה בקריטריונים שקבעה.

המבקש הדגיש כי הוא נמצא בהליך של הגירה לקנדה, לאחר שבת-דודתו, אשר קיבלה מעמד של פליטה בקנדה, פתחה עבורו בהליך בקנדה, ביום 2/3/14, דהיינו בטרם קיבל המבקש את הזימון להתייצב במתקן השהייה (נספח ב' לעתירה). העברתו למתקן תסכל או למצער תעכב את ההליך לקבלת מעמד של פליט בקנדה, מכיוון שהמבקש לא יוכל להשלים פעולות רבות בהיותו במרכז השהייה. בעניין זה הפנה ב"כ המבקש לתוכן של מסמך ארגון "אמנסטי", אשר צורף כנספח ג' לעתירה, שלפיו שהיית המבקש במתקן "חולות" עלולה להפוך את ההליך לאיטי, קשה מאוד לביצוע ולעכב את השלמתו בצורה מאוד משמעותית. זאת, שכן ההליך כולל גם התייצבות של המבקש לראיון בשגרירות הקנדית בתל אביב ומעבר בדיקות רפואיות וכדומה.

ב"כ המבקש הטעים כי מטרת ההשמה במתקן "חולות" היא למנוע השתקעות בישראל, ואילו במקרה דנא המבקש מעונין להגר לקנדה ודווקא השמתו במתקן "חולות" תקשה על קבלת בקשתו להגר לקנדה.

אשר למאזן הנוחות טען המבקש כי אין מדובר בצו עשה, וכי אם תידחה הבקשה תהיה הפגיעה בו מובהקת וקשה. לעומת זאת, הנזק שייגרם למשיבה מקבלת הבקשה הוא דל ושולי, ואם תידחה העתירה ניתן יהיה לשוב ולממש את הוראת השהייה.

עיקרי טענות המשיבה

לעמדת המשיבה, דין הבקשה להידחות, בין היתר, מאחר שמדובר בבקשה לצו עשה, לאור זהות הסעדים בעתירה ובבקשה לצו ביניים; ונוכח החלטת בית המשפט העליון מיום 1/1/14 בבג"ץ 7385/13 גבריסלאסי נ' הכנסת, לדחות את הבקשה שהוגשה לו למתן צווי ביניים, ולא להקפיא את כניסתו לתוקף של תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 (להלן: "החוק למניעת הסתננות" או "החוק"), במישרין או בעקיפין; לאור שיקולי העתירה הנמוכים; ולאור מאזן הנוחות.

כמו כן הוטעם כי אין להידרש לטענות המבקש לגבי חוקתיות תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות, שכן בעניין זה תלויה ועומדת העתירה בבג"ץ 7385/13 בעניין גבריסלאסי הנ"ל. בהקשר זה הפנתה המשיבה לפסק דינו של כב' הנשיא י' אלון בעת"מ (ב"ש) 48582-03-14 פלוני נ' משרד הפנים (23/4/14) ולהחלטת כב' השופט א' ביתן בעת"מ (ב"ש) 10754-04-14 אבולגאסים נ' משרד הפנים (30/4/14), שלפיהן אין להידרש לטענות התוקפות את חוקתיותו של תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות בשים לב לעתירה התלויה ועומדת בבג"ץ.

לעניין סיכויי העתירה, טען ב"כ המשיבה כי הסיכויים הם קלושים, והטעים כדלקמן:

בהוראות החוק למניעת הסתננות לא קיימת החרגה של מי שטוען שהוא ברח משירות כפייה בצבא או של מי שהגיש בקשה למקלט במדינה אחרת. המשיבה קבעה קריטריונים לזימון מסתננים למתקן השהייה, שהם סבירים ומתיישבים עם מטרת תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות. אף בקריטריונים האמורים אין מצויה ההבחנה הנ"ל. המבקש עונה על הקריטריונים, ועל כן בדין הוצאה לו הוראת השהייה.