ביסאן סעיד חסן נ' מועצה מקומית יאנוח ג'ת

פסק - דין

המדובר בתביעה כספית לתשלום פיצויים לאחר שהנתבעת, על פי טענת התובע, פלשה אל חלקת אדמה שבבעלותו ונגסה ממנה 190 מ"ר, במסגרת סלילת כביש בתחום שיפוטה.

הצדדים לא הגיעו לעמק השווה בתיק ועל כן שמעתי את ראיות הצדדים היום ומיד לאחר מכן סיכומי טענות בע"פ.

מטעם התובע העיד הוא בעצמו וכן העיד מודד מוסמך , מר מהנא ביבאר, וכן העיד השמאי , מר חליל חלף. מטעם הנתבעת העיד מנהל מחלקת תשתית ופיתוח , מר חאתם עג'מייה.

השאלות שבמחלוקת:

בהתאם לדיון שהתנהל בפניי היום וכן לסיכומי טענות הצדדים, ניתן לציין כי המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלות הבאות:

האם התביעה התיישנה?

מהו השטח אשר ננגס מחלקתו של התובע במסגרת סלילת כביש שביצעה הנתבעת?

האם עבודות סלילת הכביש לרבות הפלישה אל גבול החלקות הגובלות עם הכביש הנ"ל, נעשו בהסכמה?

מהו שווי מטר אחד מהחלקה הנ"ל נכון למועד הגשת התביעה?

האם התובע זכאי לסעד הכספי או מוטלת עליו החובה לפעול להסרת האספלט?

בכל הקשור לטענת ההתיישנות נחה דעתי לדחות טענה זאת. אמנם עולה מחומר הראיות כי הכביש נסלל בשנת 1996 או 1997 ונכון הדבר כי התביעה שבפנינו הוגשה ב- 4.1.07, הרי עדיין אין לומר כי התביעה התיישנה שכן אני מקבל את עדותו של התובע כי לא ידע אודות הנגיסה אלא במועד מאוחר יותר ובסמוך לעריכת תשריט המדידה (מוצג ת/2) בשנת 2006. עניין נוסף ומהותי הינו שהנתבעת נמנעה מהבאת ראיה ברורה לעניין מועד ביצוע סלילת הכביש למרות שהיא יכולה הייתה לעשות כן.

לגבי השטח אשר ננגס מאדמתו של התובע, אני קובע בזאת כי הוכח בפניי שהשטח הינו 130 מ"ר. ראשית אציין כי אין מחלוקת לגבי נגיסה בשטח של 70 מ"ר. עניין זה הוכח בראיות לרבות על פי התשריט ת/2. זאת ועוד, על פי עדות השמאי חליל חלף ובהעדר ראיה סותרת, אני קובע כי קיים שול ברוחב כמטר וחצי לאורך גבול החלקה (שהינו 40 מ'). על כך העיד גם התובע ולא מצאתי ראיה סותרת מצד הנתבעת למרות שהטענה של התובע צוינה עוד בכתב תביעתו. אי לכך, השול אשר ננגס מאדמתו של התובע הינו בשטח 60 מ"ר (דהיינו 1.5 מ' X 40 מ'). שטח זה בנוסף לשטח של 70 מ"ר שאינו שנוי במחלוקת מביא אותנו לשטח כולל של 130 מ"ר.

טענת הנתבעת לפיה בוצעו העבודות בהסכמה נותרה כטענה בעלמא ללא כל ביסוס ראייתי ממשי. אמנם עד ההגנה ציין כי בדרך כלל נוהגת המועצה לקבל הסכמות של בעלי חלקות אך המדובר בהסכמות בע"פ והראיה לכך כי העבודות בוצעו לעיני כל מבלי שהייתה התנגדות. אני דוחה טענה זו ממספר טעמים: ראשית, התובע התנגד מיד עם גילוי הפלישה הנטענת. שנית, הטענה בדבר סיכום בע"פ איננה ראויה ככל שמדובר ברשות שלטונית אשר פוגעת בזכויות קניין של תושביה. שלישית, הסכמה המועצה לפיה יוכל התובע "לגרד את האספלט" ולהשיב את שטח הנגיסה לשליטתו איננה עולה בקנה אחד עם טענת ההסכמה.

לגבי שווי השטח שננגס, מסתמך התובע על חוות דעת של השמאי (עד תביעה מס' 1) ולפיה שווי מטר רבוע הינו 50 דולר. מטעם הנתבעת לא הובאה חוות דעת נגדית, והלכה למעשה לא הובאה כל ראיה נגדית. לא מצאתי סיבה ממשית להתערב בקביעתו של השמאי מטעם התובע ולפיה שווי מטר רבוע הינו 50 דולר. הטענה הנגדית שהועלתה מפי עד ההגנה ולפיה שווי מטר רבוע הינו כ- 100 ₪ (דהיינו כ- 25 דולר) איננה מבוססת וגם איננה נתמכת על ידי ראשית ראיה בכתב כלשהי. המועצה מחזיקה באופן טבעי במסמכים בכתב המתייחסים לעסקאות מכר ו/או הערכות שמאות ביחס לחלקות דומות בתחום שיפוטה, והיא נמנעה מהבאת ראיה כזאת לעיון ביהמ"ש.

עניין נוסף שהנתבעת העלתה מתייחס לכך שהיא אינה מעוניינת באותם 70 מ"ר (שמהווים את שטח הנגיסה, לגרסתה) וכי התובע יוכל בכוחות עצמו ועל חשבונו לסלק את האספלט ולהשיב את השטח אל חלקתו. טענה זו איננה מקובלת ולטעמי איננה ראויה. אילו המועצה הייתה מתחילת הדרך מודה בפלישה ומסלקת את האספלט על חשבונה ואף מגיעה להסדר עם התובע לעניין דמי שימוש ראויים, ניחא, אך לטעון כי התובע רשאי לפעול בעצמו ועל חשבונו על מנת להסיר את השגת הגבול, טענה זו איננה מקובלת. הטענה לפיה המועצה אינה מעוניינת בשטח הנ"ל לא ברורה. הרי אין חולק כי מדובר בשטח ציבורי אשר משרת את כלל תושבי המועצה המקומית ג'ת ולכן נמצא בתחום סמכותה של הנתבעת.

מכל הדברים האמורים לעיל נחה דעתי לקבוע כי הנתבעת הסיגה את גבולו של התובע בשטח של 130 מ"ר כאשר שווי כל מטר רבוע הינו 50 דולר והתוצאה המתקבלת הינה – 6500 דולר. שער הדולר היציג נכון ליום הגשת התביעה ינואר 2007 הנו 3.251 ₪, ולכן הפיצוי המגיע לתובע, נכון ליום הגשת התביעה, הנו סך של 21,132 ₪.

סוף דבר

אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך 21,132 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 4.1.07 ועד התשלום המלא בפועל.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע אגרות משפט (אותן שילם התובע בתיק) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.