ביסאן(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

העותר מרצה, מאז שנת 1996 מאסר קצוב של 30 שנה בגין רצח שביצע.

העותר יוצא לחופשות בתנאים שונים וביניהם, חתימת ערב . חתימת הערב (להלן תיקרא "תנאי 7") צריכה לפי נהל שב"ס להינתן בפני גורם של שב"ס ובמקרה דנן היא ניתנת בכלא צלמון שהינו המתקן הקרוב ביותר למקום מגורי הערב.

בעתירה זו מבקש העותר להסיר מתנאיי חופשתו את תנאי 7 הנ"ל משום שיש בו לטעמו כדי להכביד על הערב יתר על המידה ולטעמי העותר הוא מיותר שכן הוא יוצא לחופשות כבר 9 שנים תוך שאינו מלווה ע"י הערב והחתימה היא פורמלית בלבד. עוד טען כי בחודש 7/12 בוטל תנאי 7 אולם מאוחר יותר הוחזר.

המשיבים מתנגדים לבקשת העותר . לטענתם לאחר בירור התברר כי תנאי 7 הוסר בטעות. עוד טענו כי העותר יוצא לחופשות בתנאי פיקוח מינמליים ועל כן נחיצות חתימת הערב.

לאחר עיון ושקילה לא מצאתי שיש בסיס לעתירה.

אזכיר תחילה כי חופשה הינה פריוילגיה ואינה זכות קנויה. ככזו נקודת האיזון בין צרכי העותר העת חופשתו לבין צרכי בטחון הציבור תטה את הכף לכיוון האינטרס הציבורי כמעט תמיד למעט במקרים חריגים. המקרה דנן אינו יוצא מגדר הרגיל.

הדרישה לפיקוח על העותר ע"י ערב וכן הדרישה לחתימת הערב בפני רשויות שב"ס יש בהן כדי להבטיח כי הערב יפנים כדבעי את האחריות המוטלת עליו ויבצע את תפקידו לצורך הבטחת האינטרס הציבורי. נוכח יתר תנאי החופשה המצטברים יחדיו, לא שוכנעתי כי תנאי 7 הינו מיותר או מכביד.

לא מצאתי על כן כי יש להתערב בהחלטת המשיבים שלא להסיר את תנאי 7 הנ"ל.

על כן נדחית בעתירה.

להמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' אדר תשע"ג, 11 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: