ביניש ואח' נ' גולדבליט ואח'

החלטה

לאחר שהתביעה העיקרית לצו עשה למסירת מסמכים נמחקה, לאור טענת התובע שקיבל את מבוקשו, קבעתי שעל הצדדים להגיש טענותיהם בשאלת ההוצאות. שני הצדדים הגישו טענותיהם, וכל אחד מהם טוען שהוא הזכאי להוצאות. לדידי, אם המסמכים נמסרו עקב הגשת התביעה, זכאי התובע להוצאות, ואם נמסרו ללא קשר לתביעה, זכאי הנתבע להוצאות בשל כך שהוגשה נגדו תביעת סרק שנמחקה.

אין חולק שהתובע ביקש את המסמכים במכתב מיום 17.12.09. אין חולק שהוא קבלם רק ביום 15.8.10, לאחר שביום 4.8.10 הודיע הנתבע שהמסמכים מוכנים אצלו. הנתבע לא סתר את טענת ב"כ התובע, כי בד בבד עם העברת הדרישה למסמכים שוחח עם הנתבע, אשר ענה לו בגסות שימסור את המסמכים רק אם בית משפט יצווה עליו לעשות כן. אני דוחה את טענת הנתבע כאילו היה התובע זכאי רק למסמכים בנושא אחד התלוי ועומד, מה עוד הנתבע לא מסר מייד גם לא את המסמכים באותו נושא אחד. להסיר ספק, לתובע היתה זכות לקבל את כל המסמכים, גם אם מדובר ב- 16 עוקדנים, מייד כאשר ניתן הדבר, בין אם הגיש תלונה ללשכת עורכי הדין ובין אם לאו. במקום זה, ענה הנתבע לראשונה לתובע במכתב מיום 9.3.10, כ- 3 חודשים לאחר קבלת הדרישה למסמכים. גם בתשובה זו, הרבה לאחר שהיה בידי הנתבע לאסוף את כל מסמכי התובע ולהעמידם לרשותו, לא מסר לו את המסמכים, אלא טען טענות שאין בהם כדי להצדיק אי מסירת המסמכים. גם לאחר הגשת התביעה, לא מיהר הנתבע למסור את המסמכים, אלא המשיך ועיכב את הדבר עוד ארבע חודשים.

בנסיבות אלה, התובע הוא הזכאי להוצאות מן הנתבע, בשל כך שרק בעקבות הגשת התביעה נגדו בענין זה, נענה הנתבע לדרישה למסירת המסמכים שהתובע זכאי היה להם כל העת.

התובע לא הגיש כל ראיה להסכם שכר טירחה בינו לבין בא כוחו. על פי תקנה 512, יש לפסוק הוצאות לפי התעריף המומלץ. לפי התעריף המומלץ, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בתביעה העיקרית בסך 5,858 ש"ח בצירוף אגרות בית המשפט, כשהם צמודים ונושאים ריבית לפי חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"א, 26 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: