בימרוו נ' מדינת ישראל

פסק דין

בעקבות הסדר דיוני בת"פ 56437-10-10 (בימ"ש שלום ברמלה) הודה המערער בעובדות כתב אישום מתוקן שכלל שני אישומים, שבכל אחד מהם יוחס לו ביצוע של עבירת איומים כלפי אשתו. בטרם הרשעה הופנה המערער לשרות המבחן על מנת שיינתן תסקיר קצין מבחן במסגרתו תיבחן גם שאלת הרשעתו.

בית משפט קמא הרשיע את המערער, חרף המלצת שרות המבחן להימנע מהרשעה, והטיל עליו 8 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מיום מתן גזר הדין כל עבירת אלימות פיזית מסוג פשע; 5 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים מיום מתן גזר הדין כל עבירת אלימות פיזית מסוג עוון ו/או איומים ושל"צ בהיקף של 100 שעות .

הערעור שבפנינו מכוון כנגד ההרשעה ולחילופין כנגד חומרת העונש.

העובדות:

עפ"י הנטען באישום הראשון ביום 24/2/10 בסביבות השעה 20:00, בבית המערער ואשתו, על רקע ויכוח שהתגלע ביניהם אודות ריח חריף שנדף מקפה אתיופי ששתתה, השליך המערער מקל קטורת אשר נפל סמוך אליה.

עפ"י הנטען באישום השני, במהלך השנה עובר למתואר באישום הראשון, בהזדמנויות שונות, במועדים ובמקומות שאינם ידועים במדויק, איים המערער על המתלוננת ואמר לה "אני יראה לך מה זה, אני יהרוג אותך".

תסקיר שרות המבחן:

מתסקיר שירות המבחן שהיה בפני בימ"ש קמא עולה שהמערער בן 43, נשוי מזה 23 שנים ואב לחמישה ילדים, הגדול כבן 22 והקטן כבן שש. הוא מתגורר עם אשתו וילדיו בקרית עקרון. המערער נולד באתיופיה כבן הצעיר למשפחה שמנתה 12 אחים ואחיות. אביו נפטר בילדותו המוקדמת ואמו גידלה אותו ואת אחיו. המערער עלה לישראל במסע רגלי שנמשך 7 חודשים ובמשך כשנה עד לעלייתו לארץ שהה במחנה אוהלים בסודן. עם עלייתו ארצה בגיל 16 השתלב המערער בפנימייה והשלים 12 שנות לימוד, במסגרת זו גם הכיר את אשתו. המערער התגייס לצבא, שרת שירות מלא כלוחם וכמדריך כושר קרבי בחיל הים ובמהלך השירות הצבאי נישא. מזה 13 שנים המערער עובד במעון "אביב" לחוסים הסובלים מפיגור שכלי, כרכז תפעול, מוכר באגודה האולימפית ומשתתף בתחרויות ריצה בארץ ובעולם.

בהתייחס למערכת הזוגית תאר המערער דינמיקה זוגית תקינה במשך 12 שנה, הכוללת הבנה ותמיכה הדדית וחלוקת תפקידים במסגרתה שני בני הזוג עבדו וגידלו את הילדים אך משנת 2001 החלו חילוקי דעות בינו לאשתו על רקע השקפות וערכים תרבותיים מנוגדים.

לטענת המערער, לאחר לידת בתם השלישית אשתו החלה לעסוק בטקסים תרבותיים מסורתיים ובנסיעות ממושכות לאתיופיה. בארבע השנים האחרונות הוא החל לחוש ריחוק רגשי מאשתו, הסלמה במתחים וקשיי תקשורת ביניהם.

המערער נטל אחריות על מעשיו ותיאר התנהגות אימפולסיבית חריגה מצדו נוכח צבירת תסכול וכעס בתקופה בה אח-אשתו התגורר בביתם ועל רקע הישאבות אשתו לטקסים התרבותיים האתיופיים.

שרות המבחן העריך כי קיים פער בין תפיסתו העצמית של המערער, התופס עצמו כאזרח שומר חוק מוערך ומעורב בחברה, לבין המסורתיות שמייצגת אשתו ותחושות הבושה והתסכול המלוות אותו.

המערער תאר שהמשבר שנוצר גרם לו לבחון באופן ביקורתי את התנהגותו ולהימנע מהמשך התנהגות תוקפנית כלפי אשתו, תוך קבלה והשלמה עם צרכיה והפערים ביניהם.

המערער הציג הסכם "שלום בית" שנערך בינו למתלוננת ממנו עולה כי בני הזוג החליטו לחזור לגור יחד וביקשו לבטל את התביעות שהגישו זה נגד זה בבימ"ש לענייני משפחה.

מהמידע שהתקבל משירותי הרווחה בקרית עקרון עולה שהמתלוננת אינה מוכרת להם, למעט שני מפגשים אליהם הגיעה לאחר שיצאה מהמקלט לנשים מוכות, אליו נכנסה לאחר הגשת התלונה. שרותי הרווחה התרשמו מאשה מטופחת ובעלת כוחות וגורמי הטיפול אישרו כי בני הזוג חזרו לחיות יחד, בעיתוי הנוכחי לא התקבלו דיווחים כלשהם והמשפחה אינה מטופלת.

שירות המבחן התרשם כי המערער הוא בעל כוחות, מוכר ומוערך על רקע הישגיו בספורט ותפקודו בקהילה. למערער חשובה מאד הפסאדה החיצונית ודימויו בעיני הסביבה ומכאן שההליכים המשפטיים הם גורם מרתיע משמעותי עבורו.

המערער שלל בעייתיות בתפקוד ודפוסי התנהגות אלימים. לדבריו הוא עבר תהליך וכיום הוא משלים ומכבד את תפקודה של אשתו, לרבות צרכיה לקיום טקסים מסורתיים.

בתסקיר משלים, שנכתב למחרת התסקיר הנ"ל המליץ שרות המבחן להטיל על המערער צו מבחן לשנה ושל"צ בהיקף של 100 שעות ולהימנע מהרשעת המערער.

פסק דינו של בית משפט קמא: