בימ"ש שלום ת"א, ש' תרצה שחם קינן: האם חל סייג הצורך על עבירה של שהייה בלתי חוקית?

מבוא

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו שהה בישראל שלא כחוק, בכך שביום 26.11.14 שהה בתל אביב, כשאין בידו היתר כניסה ו/או אישור שהייה כחוק.

2. בתגובה להקראת כתב האישום טענה ב"כ הנאשם כי הנאשם מודה בעובדות כתב האישום לפיהן שהה בישראל אך כופר ביסוד "שלא כחוק", והוסיפה כי התנהגותו של הנאשם נופלת בגדר סייג הצורך והכורח וכי מתקיימת בעניינו הגנה מן הצדק.

3. ב"כ הנאשם הסכימה להגשת המסמכים מתוך תיק החקירה, תוך הדגשה כי הסכמתה הינה בהתאם לדיני הראיות.

4. בטרם הביא ב"כ המאשימה את ראיותיו, אשר הוגשו בהסכמה, פירטה ב"כ הנאשם את נסיבותיו הקשות של הנאשם, תושב קלנדיה, אשר הביאו אותו לעזוב את ביתו בגיל צעיר ולהגיע לישראל. לאחר שעבר הנאשם התעללות פיזית ומינית במשפחה, הגיע לישראל, עבד בזנות וניהל מערכת יחסים עם טרנסג'נדר. במהלך עבודתו נצפה הנאשם על ידי אנשים שהכירו אותו מירושלים ומהשטחים, אלה דיווחו לבני משפחתו, והוא מצא עצמו מאוים על רקע כבוד המשפחה. עוד טענה כי לאביו של הנאשם יש קשרים עם התנזים והמשטרה, נתון שמגביר את האיום. לדברי ב"כ הנאשם הוגשה על ידי הנאשם בקשה לשר הפנים למתן אישור שהייה בישראל מטעמים הומניטריים וכן למתאמת הרווחה במנהל האזרחי.

5. נוכח העובדות הנטענות, טוענת ב"כ הנאשם כי התנהגותו של הנאשם נופלת בגדר סייג הצורך ולחלופין, כי עומד לנאשם הסייג של צורך מדומה – היינו טעות במצב דברים.

6. התביעה הגישה את חומר הראיות לתיק.

7. ב"כ הנאשם התנגדה להגשת הודעתו של הנאשם מיום 27.11.15 משעה 17:37, ולתיק הוגש בהסכמה נוסח תמליל החקירה.

הודעתו של הנאשם במשטרה