בימ"ש מחוזי י-ם, אב"ד ש' בכיר צבי סגל: הרשעת שני תשובי מזרח ירושלים בתכנון פיגוע במתחם ממילא

השופט צבי סגל – אב"ד:

כתב האישום

1.         הנאשמים הינם גיסים – הנאשם 2 נשוי לאחותו של הנאשם 1. חמדי רומאנה (להלן: "חמדי"), המתגורר בשטחי יהודה ושומרון, הינו בן דודתו של נאשם 1. על פי עובדות כתב האישום, במהלך חודש מרץ 2013, או בסמוך לכך, החליט חמדי להכין מטען חבלה ולהניחו במקום הומה אדם בירושלים, כדי לרצוח מספר רב של יהודים. במטרה לממש את תוכניתו, למד חמדי כיצד להכין חומרי נפץ באמצעות רשת האינטרנט, ופעל לאיסוף חומרים כימיים שונים הדרושים לכך.

במהלך חודש אפריל 2013, או בסמוך לכך, נפגשו חמדי ונאשם 1 במהלך אירוע משפחתי. בפגישה זו, סיפר חמדי לנאשם 1 כי הוא מנסה לייצר חומר נפץ במטרה לבצע באמצעותו פיגוע בישראל. חמדי ביקש מנאשם 1, כי לאחר שהמטען יהיה מוכן ידאג להכניסו לישראל. נאשם 1 נאות לכך. עוד ביקש חמדי  מנאשם 1, כי יספק לו לצורך הכנת המטען "מי-אש", מדליק פחמים וגולות ברזל. נאשם 1 הסכים גם לכך.

כשבועיים לאחר פגישה זו, נפגשו השניים בבית סבם באלבירה, בשטחי יהודה ושומרון. בפגישה זו ביקש חמדי מהנאשם 1 כי יקנה עבורו אקדח, וזה השיב לו כי יברר באשר למחירים של אקדחים. כן הודיע הנאשם 1 לחמדי כי הכין עבורו את הדברים אותם ביקש ממנו אך לא היה באפשרותו להביאם עמו.

בתחילת חודש יולי 2013 או בסמוך לכך, נפגשו הנאשם 1 וחמדי בביתו של הנאשם 1. או אז, נאשם 1 אמר לחמדי כי באפשרותו להחדיר את מטען החבלה לירושלים באמצעות אוטובוס. חמדי הציע להניח את מטען החבלה במרכז הקניות "ממילא" בירושלים. בנוסף, שאל חמדי את נאשם 1, האם הוא מכיר אדם נוסף היכול לסייע להם בביצוע הפיגוע, ונאשם 1 הציע לשתף בביצוע מטלה זו את נאשם 2.

בסמוך לאחר מכן, בשיחות שהתקיימו בין נאשם 1 לנאשם 2 במקום עבודתם במרכז "ממילא" בירושלים, סיפר נאשם 1 לנאשם 2, כי הוא וחמדי פועלים להכנת מטען חבלה, וביקש לדעת אם יש ברשותו גולות ברזל לצורך הכנת המטען. נאשם 2 מסר לידי הנאשם 1 כ-40 גולות ברזל בקוטר של חצי סנטימטר, ואמר לו כי ינסה להשיג גם חומר המשמש לניקוי בריכות, לצורך הכנת המטען.

בסמוך לאחר מכן, הגיע נאשם 1 לביתו של חמדי ומסר לו שני מיכלים של "מי אש", פחם לבן, ו-40 גולות מברזל לצורך הכנת מטען החבלה. חמדי הראה לנאשם 1 כלי מעבדה עם חומרים כימים שונים בתוכם, וכן חומר נפץ.

במהלך חודש יולי 2013, נפגשו הנאשמים עם חמדי במסעדה ברמאללה. בפגישה זו, דנו הנאשמים וחמדי בפרטי התכנית להנחת מטען החבלה, לרבות בשאלה כיצד יעטפו אותו, כיצד יעבירוהו לתוך העיר ירושלים, כיצד והיכן יניחוהו, ובאמצעות איזה מנגנון יפעילוהו. האפשרות המועדפת שעלתה בפגישה זו הייתה, שהמטען ייעטף באריזת מתנה, בתוך סלסלה עם שוקולדים, ויונח בתוך פח אשפה במרכז הקניות "ממילא" בירושלים. באשר למועד ביצוע הפיגוע, הועלתה אפשרות לבצעו במהלך אחד מחגי ישראל, מאחר שבתקופה זו פוקדים אנשים רבים את מרכזי הקניות.

במועד אחר, עת בילו נאשם 1 ונאשם 2 בצוותא בבריכת ימק"א בירושלים, ביקש נאשם 1 מנאשם 2 להשיג עבורו אקדח, באמצעותו יוכל לירות על חיילי צה"ל המוצבים במחסום ענאתא. נאשם 2 הבטיח לו לברר אפשרות להשגת אקדח.