בימ"ש לנוער בבית המשפט המחוזי בב"ש ביטל אי הרעשת קטין בעבירות של הטרדה מינית והתנכלות ופגיעה בפרטיות

מהות הערעור: ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש לנוער באילת (כב' השופט תומר אורינוב) בת.פ. 16806-05-17 מיום 20.06.19

פ ס ק – ד י ן

הנשיאה רויטל יפה-כ"ץ:

המשיב הועמד לדין בבימ"ש השלום לנוער באילת (כב' השופט תומר אורינוב) בגין ביצוע עבירות מין בדרך של תיעוד יחסי מין שקיים עם המתלוננת (קטינה אף היא) ללא ידיעתה, והפצת הסרטון באינטרנט. תחילה כפר המשיב בעובדות כתב האישום, אולם לאחר שכתב האישום תוקן במסגרת הסדר טיעון (שלא כלל הסכמה לעניין העונש), הודה המשיב בעובדות כתב האישום המתוקן ונקבע, כי עבר עבירה של הטרדה מינית והתנכלות, לפי סעיף 3(א)(5א) בצירוף סעיף 5(א) לחוק למניעת הטרדה מינית והתנכלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מינית"), ועבירה של פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(3) בצירוף סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"). לאחר שהוגשו שלושה תסקירים מטעם שירות המבחן לנוער בעניינו של המשיב; ולאחר שנשמעה עדות המתלוננת כחלק מראיות התביעה לעונש; נמנע ביהמ"ש מהרשעת המשיב ודן אותו לדרכי טיפול שכללו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות, פיצוי בסך של 10,000 ₪ וחתימה על התחייבות על סך 7,000 ₪.

על אי הרשעת המשיב הוגש הערעור שבפנינו, כאשר המערערת עותרת להרשיע את המשיב אך אינה מבקשת להטיל עליו עונש נוסף על העונשים שהוטלו בביהמ"ש קמא.

כתב האישום

בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה המשיב (יליד 11.05.98) עולה, כי בחודש יולי 2015 קיים יחסי מין בהסכמה עם המתלוננת (ילידת 01.10.98) בבית סבתו שבאילת. במהלך המעשים, תיעד המשיב את האקט המיני שלו ושל המתלוננת, ללא ידיעתה וללא הסכמתה, באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי שלו, כאשר המתלוננת עם גבה לכיוון המצלמה, וניתן להבחין בצדודית של פניה, בעוד פני המשיב נראות בגלוי (להלן: "הסרטון"). במועד סמוך לאחר מכן, הפיץ המשיב את הסרטון לשני חבריו, באמצעות תוכנה להעברת מסרים (WhatsApp), ואף זאת ללא הסכמת המתלוננת. בסופו של דבר, ובדרך שאינה ידועה אך לא על ידי המשיב, הופץ הסרטון בקרב מספר נערים וביניהם אחיה של המתלוננת, ואף פורסם ברשת האינטרנט באתר פורנו.

המשיב הודה, כי במעשיו אלה צילם את המתלוננת ללא ידיעתה ומבלי שנתנה הסכמתה, כשהיא ברשות היחיד; וכן, פרסם סרטון המתמקד במיניותה של המתלוננת, בנסיבות בהן הפרסום עלול להשפילה או לבזותה, מבלי שניתנה הסכמתה של המתלוננת לפרסום.

תסקירי שירות המבחן לנוער

כאמור, הוגשו בעניינו של המשיב 3 תסקירים מטעם שירות המבחן לנוער. התסקיר הראשון הוגש (בתאריך 07.10.18) בעת שהמשיב כבר היה כבן 20.4, חייל שגיוסו נדחה מספר פעמים נוכח כתב האישום נשוא תיק זה; ערק מהצבא זמן קצר לאחר גיוסו; ומצבו הנפשי התדרדר מאז ההליכים המשפטיים שנפתחו נגדו. המשיב הסביר לשירות המבחן, כי תחילה כפר במיוחס לו מתוך גישה ילדותית ולא בוגרת ולא היה מוכן לקחת אחריות על מעשיו, אם כי כיום הוא מבין שפגע בנערה ובפרטיותה.

התסקיר השני הוגש לאחר כארבעה חודשים, ממנו עולה, כי המשיב נהג לערוק מהצבא למספר חודשים, אז הסגיר עצמו ונשפט למאסר; וחוזר חלילה. צוין, כי "פועל בצורה זאת מתוך מחשבה שלאחר מספר פעמים יקבל פטור מהשירות הצבאי... מתוסכל מהעריקות ורוצה להשתחרר מהצבא בהקדם".

התסקיר השלישי והאחרון הוגש כחמישה חודשים לאחר מכן (בתחילת מאי 2019), בעת שהמשיב היה כבר כבן 21; ולאחר מאסר בגין העריקות ושחרורו מהצבא...