בימ"ש למשפחה ת"א, ש' שמואל בר יוסף: חיוב מנהל עיזבון בגין הפרת חובת דיווח כלפי יורשו של יורש ומחדל בהגשת בקשה למתן הוראות

1. לפניי בקשה להורות למשיב, מנהל עזבונו של מר י. ג. ז"ל (להלן: "המנוח"), ליתן דין וחשבון על פעילותו בכל הקשור להוראות צוואת המנוח (להלן: "הצוואה") המתייחסות לגב' ס. מ. ז"ל (להלן: "המנוחה") ולחייב את המשיב לשלם מכספי העזבון (לחילופין מכיסו) את כל הכספים המגיעים לעזבון המנוחה (סעיף 27 לבקשה מיום 30.1.2006, להלן: "הבקשה").
2. הבקשה הוגשה בשעתה לבית המשפט המחוזי והתגלגלה כהנה וכהנה עד שהגיעה לפיתחי.
3. הסוגיה העיקרית שבמחלוקת היא, כלום חייב מנהל עזבון ליתן ליורשיו של יורש דין וחשבון באשר לכספים ששולמו ליורש בחייו בהתאם להוראות צוואה? סוגיה נוספת נוגעת למרחב הפרשני האפשרי מקום בו לשון הצוואה ברורה לכאורה.

העובדות התמצית

4. המנוח והמנוחה היו אחים.
5. המנוח הלך לבית עולמו בשנת 1998. צוואתו של המנוח קויימה על ידי בית המשפט המחוזי והמשיב מונה כמנהל עזבונו.

6. הוראת הצוואה הרלוונטית לנדוננו היא כלהלן:   
   
   "לאחרונה פתחתי חשבון מס' *** בבנק דיסקונט בע"מ, תל אביב, והפקדתי בחשבון זה סך 50,000$. אם אחותי – סופיה מנקס מרח'...גרמניה תהיה בחיים בעת פטירתי, יש להעביר לה מדי חודש בחודשו, כל ימי חייה סך של 1,500 מרקים גרמניים, מחשבון זה. באם מצב בריאותה של אחותי תחמיר (כך במקור – ש.ב.י) והיא תזדקק לסכום חודשי יותר גדול, על מנהלי עזבוני להגדיל לה את הקיצבה החודשית. באם יאזל הכסף מחשבון זה ואחותי תהיה בחיים, יש להעביר לה הקיצבה החודשית מהכספים שיהיו בקרן – דהיינו הקיצבה לאחותי קודמת לחלוקת הכספים מהקרן.           
   באם אחותי תמות וישאר איזה סכום בחשבון הנ"ל, תקבל גב' ס.ט. הנ"ל."
7. אין חולק כי במשך תקופה מסויימת שילם המשיב למנוחה תשלומים חודשיים בהתאם להוראות הצוואה (להלן: "התשלום החודשי") (סעיף 6 לבקשה), אך לימים כאשר החלה לשהות במוסד כלשהו, חדל מלהעביר כספים, לנוכח סברתו כי מעת שצרכיה של המנוחה מסופקים במסגרת אותו מוסד אין הוא מחוייב על פי הוראות הצוואה להעביר למנוחה כספים כלשהם (סעיף 8 לתגובת המשיב מיום 9.8.2007).
8. המנוחה הלכה לבית עולמה ביום 10.6.2000 והמבקשות, נכדותיה, הינן יורשותיה בהתאם לצו ירושה שניתן בגרמניה.  
9. ביום 30.1.2006 הגישו המבקשות את הבקשה דנן.
10. קדמו להגשת הבקשה מספר פניות של ב"כ המבקשות (בארץ ובחו"ל) למשיב אשר דחה את כולן וטען כי העביר למנוחה מספר תשלומים עד אשר התחוור כי עזבה את מקום מגוריה ועברה למעון מטעם שלטונות מינכן. החל מאותו מועד ולאחר שהמשיב, כך לטענתו, בא בדברים עם "הקהילה היהודית של העיר מינכן" (לשון המשיב) והתחוור כי המנוחה לא זקוקה לכספים לצרכיה השוטפים, נשכרו אנשים על מנת שיטיילו עם המנוחה ולשם כך נשלחו כספים כלשהם (מכתבו של המשיב לאפוטרופוס הכללי מיום 11.12.2003).
11. עוד קדמו להגשת הבקשה נסיונות להסתייע באפוטרופוס הכללי, אך הלה הודיע למבקשות כי מעת שהמנוחה נפטרה ובין יורשיה לא כלול חסוי/נעדר/קטין, אין בדעתו להתערב בנושא וכי על המבקשות לפנות לבית המשפט (מכתבה של עו"ד ב. א. מיום 18.7.2004).