בימ"ש למשפחה נצרת, סג"נ אסף זגורי: סילוק על הסף מעשה בית דין - מבחן הקרבה

האם פסק דין שניתן בין אב לבין בנו וכלתו בדבר סילוק ידם וכל מי מטעמם ממקרקעין, מקים השתק עילה גם כנגד ילדיהם הקטינים שלא היו צד פורמלי לאותו הליך?

א.        הצדדים:

1.         המבקש הוא אביו של המשיב 6 וחמה של המשיבה 7 וסבם של המשיבים 1-5 שהם קטינים. לשם נוחות הדיון יכונו הצדדים כדלהלן: המבקש יכונה "הסב", המשיבים 6-7 יכונו "ההורים" והמשיבים 1-5 יכונו "הקטינים" או "הנכדים" או "הילדים").

ב.         טענות הקטינים בתביעה העיקרית:

2.         התביעה העיקרית שבכותרת היא למעשה תביעתם של 5 הקטינים (ילדי המשיבים 6-7) באמצעות ההורים כאפוטרופוסים טבעיים בה הם עותרים לאסור על הסב לפנותם מהדירה הבנויה בבניין מגורים בחלקה ** בגוש *** ב***  בה הם מתגוררים כיום.

3.         עיקר טענת הקטינים הוא, כי הם מתגוררים יחד עם הוריהם בדירה משנת 2008 בהסכמתו של סבם וזה האחרון ציין לפרוטוקול דיון ההוכחות הקודם שנערך בינו לבין ההורים, כי הוא מוכן שהקטינים יישארו בדירה  אך עומד על סילוק ידם של ההורים.

4.         כן טענו הקטינים, כי סבם נעדר כל זכויות קנייניות בדירה הנ"ל וכי הדירה על שם מורישי הסב ובני משפחתו ועל כן הוא אינו יכול על פי דין לפנותם.

ג.         פסק הדין שניתן בהליך קודם בין הסב לבין ההורים:

5.         במסגרת תמ"ש 38917-09-12 (להלן : "ההליך הקשור") הגיש הסב דכאן תביעה לסילוק ידם של ההורים שהינם כאמור בנו וכלתו, כאשר עיקר טענותיו בתביעה זו היו, כי המבקש בנה את הדירה נשוא התובענה בשנת 1977 וכי הדירה הינה רכושו, כאשר הקרקע רשומה על שם סבו של המבקש ויורשו היחיד של סבו הוא אבי המבקש. המבקש טען שהוא אחד מבין מספר יורשים (הפועל על דעתם, גם בעניין מתן הרשאת שימוש להורים) ועל כן הוא רשאי להירשם כבעלים בעתיד.